אנגלרד נ' סקלן ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 33,500 ₪ שהוגשה על ידי התובע, ועניינה תשלום בחסר אשר שולם לו (כך לטענתו), בגין נזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מפגיעה ברכבו, שעה שהיה נהוג ע"י נתבעת 1, שהייתה מבוטחת ע"י נתבעת 2.

א. רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:

1. בזמנים הרלוונטיים להליך, היה התובע הבעלים של רכב מסוג הונדה CR-V (להלן: "הרכב"). המדובר היה ברכב אשר עלה לכביש בחודש יולי 2017.

2. ביום 29 באוקטובר 2017, בעת עמידה בעצירה מוחלטת ברמזור אדום בת"א, נפגע הרכב כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת 1 אשר הייתה מבוטחת בביטוח מקיף ע"י הנתבעת 2. כתוצאה מהפגיעה פגע הרכב ברכב נוסף (להלן: "התאונה").

3. ביום 28 בינואר 2018, שילמה הנתבעת 2 לתובע: "הודעת תשלום חלקי", ומכוחה שילמה לתובע פיצוי בסך של 51,250 ₪ אשר מורכב מהרכיבים הבאים: א) נזק – 50,000 ₪; ב) שכ"ט שמאי- 1,200 ₪; ג) הצמדה – 50 ₪.

4. התובע מצדו סבור, כי הפיצוי המגיע לו אמור להיות גבוה יותר, ואילו הנתבעות כופרות בכך. מעת שכך הוגשה התביעה דנן.

   תמצית טענות התובע -

5. לאחר התאונה, פונה הרכב למוסך המרכזי של חברת הונדה ועלות תיקון נזקיו הוערכה בסך של 59,151.04 ₪. בנוסף, קבע שמאי מטעמו, כי ישנה ירידת ערך בסך של 33,600 ₪, וכי סך הנזק מסתכם לפי הערכת השמאי מטעמו בסך של 92,751 ₪.

6. על מנת להקטין את נזקיו, פעל התובע למכור את הרכב במצבו As-Is, תמורת סך של 105,000 ₪. שווי הרכב (בהתאם להערכת שמאי מטעמו-כולל תוספות) עומד על סך של 176,853 ₪, ומשכך קמה לו זכאות לקבל את ההפרש (בין מחיר הרכב לבין מחיר השרידים), בסך של 71,853 ₪.

7. בנסיבות אלה, העמיד התובע את תביעתו על שתי חלופות: