עבד אל ראזק נ' עבאס ואח' - פסקדין

א. העובדות הצריכות לעניין:

1. בפניי תביעת רכוש בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 13/02/2015 (להלן: "התאונה").

2. התובע היה בזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה הבעלים ברכב מסוג "ניסן טורנו" מ.ר. 15-805-29 (להלן: "רכב התובע").

3. נתבע מס' 1 היה בזמנים הרלוונטיים הבעלים של רכב מסוג "קרייזלר – וויאג'ר" מ.ר. 77-543-28 (להלן: "רכב הנתבע").

4. נתבעת מס' 2 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר בזמנים הרלוונטים לכתב תביעה זה ביטחה את רכב נתבע מס' 1.

5. הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לארוע התאונה.

    

   ב. רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי:

   1. נטל השכנוע במשפט האזרחי, כמו גם במשפט הפלילי מורכב משני נדבכים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה.

    

   2. "נטל השכנוע" (או "חובת השכנוע") מבטא את החובה להוכיח בראיות קיומה של "עובדה" (עובדה פיזית או הלך נפש), ברמת הוודאות המוטלת על פי הדין על הצד הנושא בחובה זו. משמעותה של החובה הינה שעל הצד הנושא בה, לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של עובדה השנויה במחלוקת, והצריכה על כן הוכחה (י' קדמי, על הראיות (דיונון, תשס"ד-2003), חלק שלישי, עמ' 1439 (להלן: "קדמי")).

    

   3. במשפט האזרחי, נטל השכנוע מוטל באופן עקרוני על התובע, אשר נושא על גבו את החובה להוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, כלומר עליו להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימותה של גרסתו שלו למערכת ההתרחשויות סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבע (בשפה מתמטית ניתן להסביר זאת באמצעות אחוזים – החובה המוטלת על התובע היא להוכיח כי הסבירות כי גרסתו היא הנכונה עומדת על 51%, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 40% לכל היותר). זהו נטל ההוכחה האזרחי.