אבו עואד נ' עואד

בפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע שהינו בעל משרד חלפנות בבוקעתא לחייב את הנתבע שהינו בעל עסק לתכשיטים והשכרת רכב גם כן בכפר בוקעתא לשלם לו סך של 15,000 ₪ וזאת בגין העובדה כי הנתבע קיבל כספים מאת התובע, ככל הנראה הלוואות, ולא עמד בהסדר התשלומים ובחובו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל ואנמק:

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע העביר במספר הזדמנויות לנתבע כספים וזאת על פני פרק זמן ארוך יחסית בשנים 2016 – 2017 וכי במרבית המקרים, כספים אלה הוחזרו לתובע וזאת תוך שאציין, כי ככל הנראה המדובר בהסדר עבודה קבוע בין הצדדים.

יחד עם זאת, בעוד התובע טוען, כי נותר לנתבע חוב בסך של 14,052 ₪ טוען הנתבע לעומתו, כי עמד בהסדר התשלומים ולשאלת בית המשפט אף הוסיף, כי אין לו כל חוב נוסף כיום כלפי התובע וכל התביעה מונעת מנקמה של התובע כנגדו בשל העובדה כי האחרון הגיש תלונה למשטרה בגין זיוף שיק כנגדו.

כבר בשלב זה יש לציין, כי אין בידי להכריע בשאלה האם זוייף השיק אם לאו, שאלה זו גם אינה נדרשת לצורך הכרעה בתביעה, רק אוסיף, כי משטרת ישראל סגרה את תיק החקירה שנפתח כנגד התובע וזאת מחוסר אשמה פלילית.

במהלך הדיון הציג התובע דיסק ותמליל של שיחת טלפון מוקלטת בינו לבין הנתבע שסומנו מ/1, שיחה אשר תוכנה לא הוכחש על ידי הנתבע ממנה עולים הדברים הבאים:

"הנתבע: קצת סבלנות דוד סלמאן ה – 12,000 ₪ בערך שאני חייב לך תקבל

התובע: שלחתי לך הודעה קודם הסכום יותר מ- 14,000 ₪ כשתבוא נעשה את החשבון

הנתבע: הסכום של 14,000 ₪ דוד , תעשה חשבון שאתה חוסך אותם ושם אותם בצד

התובע: אין לי יכולת לשים כסף בצד אבל בגלל שאתה במצוקה כספית אני חייב להמתין, מה אני יכול לעשות ? לפחות אם אתה לא יכול להחזיר לי את כל הסכום עכשיו תסדר לי חלק עכשיו והשאר אחר כך.