ת"ק 1527-09-15 אביטן נ' בן גיגי

1.רכבו של התובע, ב.מ.וו מס' רישוי 61-119-14 (להלן: "הב.מ.וו."), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 4.9.2014 בצומת T בו נפגשים הכביש המוביל מכפר ורדים לתרשיחא (להלן: "הכביש הראשי") והכביש המוביל מעין יעקב לכביש הראשי (להלן: "הכביש הצדדי").

בתאונה היה מעורב רכב מס' רישוי 39-828-74 (להלן: "הרכב המעורב"), בו נהג הנתבע.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמת הנתבע. לכן הוא הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבע, התאונה נגרמה באשמת התובע. לכן הוא מבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

הנתבע הכחיש גם את גובה הנזקים להם טען התובע.

3.כדי להכריע בשאלת האחריות לאירוע התאונה יש לקבוע, תחילה, כיצד אירעה התאונה. בעניין זה יש בפניי שתי גירסאות, כל נהג והגירסה שלו, כפי שיובהר להלן.

אין חולקין כי עובר לאירוע התאונה נהג התובע את הב.מ.וו בכביש הראשי, מכיוון כפר ורדים ובהגיעו לצומת פנה שמאלה לכביש הצדדי וכי באותה עת הגיע הרכב המעורב לצומת בכביש הצדדי, מכיוון עין יעקב. גם אין חולקין כי לפני הכניסה לצומת בכיוון נסיעת הרכב המעורב מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה" (להלן: "התמרור").

לגירסת התובע, הנתמכת לכאורה בעדותו של מר חיר סלאם (להלן: "חיר"), שהיה עד ראיה לתאונה, הנתבע לא ציית להוראות התמרור ובהגיעו לצומת פנה שמאלה, לכיוון תרשיחא, מבלי לתת זכות קדימה לב.מ.וו שהגיע לצומת מימינו והחל כבר בפנייה שמאלה, לכיוון עין יעקב, וכתוצאה מכך פגע הרכב המעורב בב.מ.וו.