ת"ק 15268-11-12 לטר נ' סלימאן ואח'

אין מחלוקת בין הצדדים על כך שרכב הנתבע 2 פגע ברכב התובע, ואין גם מחלוקת על גובה הנזק, אם כי לדידם של הנתבעים, הם אינם יודעים דבר על התאונה ועל הנזק.

לטענת הנתבעים 2 ו- 3, הנתבע 3 נטל את רכב אביו (נתבע 2) ונסע לחבר. הנתבע 3 הותיר את מפתחות הרכב בסוויץ' של הרכב ונכנס לבית חברו למשך כשעה.

כאשר יצא נתבע 3 מבית החבר, נוכח לטענתו שהרכב נגנב, ניגש למשטרה והתלונן על כך, וכעבור 4 ימים נמצא הרכב והושב לנתבע 2.

על פי החזקה שבפקודת התחבורה, חזקה שבעליו של הרכב (נתבע 2), הוא שגרם לנזק עם הרכב, אלא אם כן הוכיח כי אדם אחר נהג ברכב.

בענייננו מדובר בנטל שכנוע אזרחי, מעל 50%, ואני קובע שהנתבעים 2 ו- 3 לא עמדו בו, משום שאיני מאמין לעדותם על כך שהרכב נגנב, ועדותם לא היתה מהימנה בעיני.

יש לציין שלנתבעים 2 ו- 3 יש מניע שלא לומר אמת במקרה זה, בשל אחריותם לנזקו של התובע.

אוסיף מעבר לצורך, כי גם לשיטתם של הנתבעים 2 ו- 3, לו אכן נגנב רכבם וגרם לתאונה, כי אז נתבע 3 אחראי לנזקי התובע בשל רשלנותו, כאשר אפשר לגנב לגנוב את הרכב ולגרום לתאונה, בלא שהתובע יודע מיהו הנהג הפוגע (זאת לשיטת הנתבעים 2 ו- 3 בלבד).

התביעה נגד הנתבע 1 נדחית בלא צו להוצאות, מאחר ואין מחלוקת שהוא אינו הבעלים של הרכב, ולא היתה לו זיקה לרכב בעת האירוע.

אשר על כל אלה, על הנתבעים 2 ו- 3, לשלם ביחד ולחוד סך של 4,800 ₪ לתובע, בצירוף הוצאות בסך 1,000 ₪, סה"כ סך של 5,800 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה, 8.11.2012 ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.