קייזימוב ואח' נ' מלכה ואח'

1.לפניי תביעה כספית, שעילתה השבת שוויו של רכב שבבעלותו של התובע שלא הושב לו על ידי בעל המוסך שאמון היה על תיקונו. הנתבע הגיש תביעה שכנגד בעילה של אי תשלום עלות תיקוני רכב התובע.

2.לטענת התובע, הוא מסר את רכבו, שניזוק בעקבות תאונה, לטיפולו של הנתבע, לאחר שהצדדים הסכימו על מחיר של 4,000 ₪ כעלות תיקון הרכב. ביום 18.01.2015 הונח רכב התובע במוסך הנתבע לשם התיקון ברכב. כעבור ימים מספר פנה התובע למוסך לבדוק בעניין תיקון הרכב והתברר לו כי רכבו עומד מחוץ למוסך כאשר הוא טרם תוקן. בחלוף מספר ימים שוב פנה למוסך ונוכח להבין כי רכבו כלל לא נמצא בחצר המוסך. כאשר שאל לפשר העניין אמר לו הנתבע כי בשל חוסר מקום חונה רכב התובע בחניית ביתו של הנתבע. לאחר מכן פנה התובע שוב ושוב לנתבע ופניו הושבו ריקם תוך מתן תשובה כי העניין בטיפול. בחלוף זמן נוסף ומשכלו כל הקיצים מבחינתו של התובע גילה שוב כי רכבו אינו מצוי בחצר המוסך ,וכאשר דרש לקבל בחזרה את רכבו בין בעצמו ובין באמצעות בתו, נענה בשלילה.

זאת ועוד טוען התובע כי רק בדיעבד התברר לו כי בזמן שהרכב היה אצל הנתבע נעשה בו שימוש על ידי מי מטעם הנתבע ואף הוסע בכביש 6 שהינו כביש שהנסיעה בו היא בתשלום אגרה, כאשר התובע נאלץ לשלם בגינה.

3.מנגד טוען הנתבע כי רכב התובע עבר טיפולים ותיקונים שונים אצל הנתבע, עוד קודם לתיקונים שנדרשו בעקבות התאונה.

לטענת הנתבע, התובע לא שילם לו בגין הטיפולים השונים לרכב שהוא ביצע כך למעשה נותר חייב סכומי כסף בגינם הוגש כתב תביעה שכנגד.

יש לציין כי רק במעמד ישיבת ההוכחות מיום 28.07.2015 העלה הנתבע שתי טענות מפורטות וברורות שלא נזכרו בכתב הגנתו. האחת, טענה לפיה אי השבת הרכב לתובע נובעת מהעובדה כי התובע חייב לו סכום כסף לא מבוטל שעולה על עלות תיקון הרכב, שכאמור הוערך בסך של 4,000 ₪ (עמ' 3, שורה 18 לפרוטוקול). השנייה, טענה לפיה התובע מכר את רכבו לנתבע על מנת להקטין את סכום החוב שהוא חייב לו (עמ' 3, שורות 21-20 לפרוטוקול).

4.למעשה, אין מחלוקת כי רכב התובע מצוי בחזקתו של הנתבע אלא המחלוקת היא אך בחוקיות ההחזקה.

5.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, ובמסגרתה העידו התובע, בתו שניגשה באחת הפעמים למוסך לבדוק מה עלה בגורל הרכב, הנתבע וחברו שמסייע לנתבע במוסך.

6.בתום ישיבת ההוכחות כל שנותר הוא לדון ולהכריע בתובענה.