ת"ק 14818-06-14 גבאי נ' ח'טיב ואח'

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 05.05.14 (להלן: "התאונה").

2.התובע בעל רכב מספר רישוי 6639017. נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

3. הנתבע מס' 1 הינו בעל רכב מספר רישוי 8433661 נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב הנתבעים").

הנתבעת מס' 2 הייתה מבטחת רכב הנתבע 1 בעת התרחשות התאונה.

4.אין מחלוקת כי התאונה אירעה בצומת גבעת המורה, שהינו צומת מרומזר. רכב התובע, אשר נסע לכיוון עפולה עילית, ביקש לחצות את הצומת בנסיעה ישר.

רכב הנתבעים הגיע לצומת משמאלו של רכב התובע ונסע מכיוון עפולה לכיוון כפר תבור.

התובע טוען כי רכבו נכנס לצומת באור ירוק מלא, ואילו רכב הנתבעים נכנס לצומת באדום. הנתבעים טוענים ההפך.

5.התאונה נחקרה על ידי המשטרה, ואף הוגש כנדג הנתבע 1 כתב אישום, בו מיוחס לו בין היתר נהיגה באור אדום – עבירה לפי תקנה 22 א לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

6.בישיבה שהתקיימה לפניי ביום 22.08.16 ( להלן: "הישיבה הנ"ל) הודיעו הצדדים כי הנתבע 1 הורשע ואף נגזר דינו. עוד הודיעו הצדדים כי הנתבע 1 הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנצרת והדיון בערעור (עפ"ת 1792-02-16) קבוע ליום 27.09.16 ( להלן: "הערעור הנ"ל). הצדדים הסכימו כי מתן פסק הדין בתיק דנן ינתן לאחר הכרעה בערעור הנ"ל.

7.ביום 27.09.16 ניתן פסק דין בערעור הנ"ל והתברר כי ההכרעה בערעור הנ"ל אינה רלוונטית להכרעה בתיק דנן, וזאת מהטעם הפשוט, ולפיו פסק הדין נשוא הערעור הנ"ל, ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע 1 ופסק דין זה אף בוטל בגדרי הערעור הנ"ל. הכרעתי בתיק דנן מבוססת על כן אך ורק על הראיות שהובאו לפניי בישיבה הנ"ל.