ת"ק 14624-02-16 בן-עמי נ' שירותי בריאות כללית - פסקדין

רקע כללי וטענות הצדדים

1. עסקינן בתביעה קטנה על סך של 5,000 ש"ח בגין משלוח הודעות, אשר לטענת התובע מהוות "דבר פרסומת" לכתובת הדוא"ל של התובע, בניגוד לרצונו וללא הסכמתו כנטען על ידו.

2. לטענת התובע, בתאריך 21/9/2014 קיבל מאת הנתבעת הודעה אלקטרונית הכוללת תוכן פרסומי ושיווקי וחרף העובדה כי לחץ על "הסר" על מנת ששמו יוסר מרשימת התפוצה, המשיך לקבל מאת הנתבעת עוד 4 דברי פרסומת וגם עליהן השיב התובע בהודעת סירוב כנדרש בחוק.

3. לטענת התובע ההודעות ששלחה הנתבעת כוללות מסרים פרסומיים המופצים באופן מסחרי שמטרתן לעודד את התובע לרכוש מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

4. מנגד, הנתבעת גורסת כי הינה קופת חולים, אשר הוקמה מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 ללא מטרת רווח, הפועלת לרווחת חבריה ובמסגרת זו מחובתה לדוור לחברי הקופה עידכונים בצורת ניוזלייטרים ("איגרת מידע" או "ידיעון מקוון" בעברית), בדבר מידע אודות שירותים רפואיים להם הינם זכאים כחברים לרבות כבעלי ביטוחים משלימים במסגרת הקופה (כגון: כללית מושלם בה היה התובע חבר). משכך, אין לראות בנתבעת "כמפרסם" ובהודעות ששלחה לתובע "כדבר פרסומת" כמשמעם בחוק. עוד גורסת הנתבעת כי לתובע יש שתי כתובת דוא"ל והלה הסיר עצמו רק מאחת מהן ומסיבה זו המשיכה המערכת האוטומטית של הנתבעת המדוורת לכלל חבריה, לשלוח הודעות לכתובת השניה שלא הוסרה. נכון למועד הגשת כתב הגנתה, הוסרו שתי הכתובות של התובע מרשימת התפוצה של הנתבעת בהתאם לבקשתו.

   דיון והכרעה

5. המסגרת הנורמטיבית לבירור התובענה שבפניי, מעוגנת בהוראת סעיף ההגדרות, הוא סעיף 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק" או "חוק הספאם").

6. בענייננו, נסובה המחלוקת סביב הפרשנות של המונח "דבר פרסומת" וכפועל יוצא ממנה הגדרה של מיהו "המפרסם" כמוגדר בסעיף זה.