ת"ק 14592-10-14

מונחות בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בגין נזקי פח שאירעו בתאונת דרכים מיום 10.8.14.

התובעים הנם בעל הרכב והנהגת שנהגה ברכב התובעים בעת קרות התאונה.

לטענת התובעת - בכתב התביעה – היא נסעה בנתיב השמאלי בכביש דו נתיבי, אותתה על רצונה לפנות ימינה לצורך פניה לרחוב בשם "אגוז" כאשר רכב הנתבע 1 פגע לפתע ברכבה בצד הימיני אחורי וגרם לו נזק. התובעת תמכה את נזקיה בחוות דעת מומחה מטעמה.

מטעמה גם העיד בעל הרכב ובעלה, שהגיעו למקום התאונה לאחר התאונה.

הנתבעים הכחישו את המיוחס להם בכתב התביעה. לטענת הנתבע 1, שהוא בעל בי"ס לנהיגה, נסעו מורה לנהיגה ותלמידה שלו בנתיב הימיני, כאשר רכבה של התובעת נסע בנתיב השמאלי, סטה ימינה לתוך נתיב נסיעתו על מנת לבצע פניה ימינה וכתוצאה מסטיה זו נגרמה התאונה. הנתבע טוען כי האחריות לתאונה היא על התובעת, ולכן אף הגיש כנגדה תביעה שכנגד על הנזקים שנגרמו לו. מטעמו העידו גם המורה והתלמידה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את טענות הצדדים ועדיהם, עיינתי בראיות ובתמונות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות העיקרית והנגדית להדחות ואלה נימוקי:

1. התובעת בכתב התביעה טוענת כי נסעה בנתיב הימיני כאשר פגע בה רכבו של הנתבע 1, אך בעדותה בפני בבית המשפט היא מסרה גרסה סותרת והעידה כי "אני בשמאלי ורציתי לחזור לימין שמתי וינקר.." [ע' 3 שורה 16 לפרוטוקול]. עדותה בבית המשפט תואמת את עדות מורה הנהיגה שהעיד מטעם הנתבע 1 כי התובעת 2 נכנסה לתוך נתיב נסיעתו מהנתיב שלשמאלו, וסותרת את גרסת התובעים כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה.

2. עדות מורה הנהיגה מהיימנה עלי ואני מאמינה לו כי התאונה אירעה באופן בו תיאר אותה, כי נסע בנתיב הימיני, כאשר התובעת 2 סטתה ימינה לתוך נתיב נסיעתו על מנת שתספיק לפנות ימינה לרח' אגוז לבית הוריה. תאור עובדות המקרה מתיישב עם שורת ההגיון והשכל הישר באשר לאופן קרות האירוע.

3. כאמור עדותו של מורה הנהיגה מסתייעת בעדות התובעת עצמה וכן בעדות התלמידה שנסעה ברכב הנתבע 1.