ת"ק 13910-09-16 שצמן ואח' נ' אברהם ואח'

רקע

1.לפני תביעה ותביעה שכנגד, במסגרתן כל אחד מן הצדדים מבקש לחייב את הצד שכנגד, לשלם לו פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו, עקב תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 22/6/16 בחניון פתוח בפקולטה לחקלאות ברחובות.

עדויות הצדדים

2.התקיים לפני דיון במסגרתו העידו התובע – הנתבע שכנגד (להלן: "התובע") והנתבעת – התובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת"), שהיו הנהגים בכלי הרכב, המעורבים בתאונה מושא תביעה זו. המחלוקת בין הצדדים, היא לגבי אופן התרחשות התאונה וממילא, האחריות לקרותה ולהטבת הנזקים שנגרמו בגינה.

עדות התובע:

3.בעת התאונה, היו ברכבו של התובע, ילדיו הקטינים בני ה- 8 ו- 12, שלטענת התובע, הוא לא ידע שניתן להעידם בבית המשפט. לטענת התובע, במהלך הנסיעה בשטח החניון, לא ניתן לנסוע ישר, מכיוון שישנן שם שתי פניות, בזווית של 90 מעלות ולכן, אין אפשרות לנסוע שם במהירות. התובע הציג לבית המשפט 2 תמונות, באחת, רואים את רכבו של התובע לאחר התאונה והשניה, מראה את מקום התאונה. התובע טוען שנסע בנתיב הימני בכביש ובאיטיות ואז, נפגע רכבו במרכזו ומטבע הדברים, פגיעה כזו, יכולה להיגרם רק כתוצאה מפגיעה של רכב אחר. התאונה קרתה כאשר התובע נסע ישר בדרכו ואז הנתבעת נסעה קדימה ופגעה במרכז רכבו, כפי הנראה מכיוון שהביטה לאחור בעת התאונה.

עדות הנתבעת:

4.לטענת הנתבעת, היא נכנסה עם רכבה לחניון פתוח של הפקולטה לחקלאות, בנסיעה איטית לצד שמאל של החניון, אותתה שמאלה, העבירה להילוך אחורי ונכנסה באיטיות לחנייה. בעת שהנתבעת היתה לקראת סוף כניסתה לחניה, אז נכנס התובע לחניון, אחריה ופגע עם רכבו ברכבה, בחלקו השמאלי, אמצעי, בחיבור בין שתי הדלתות השמאליות ובפינה הימנית קדמית של רכבה.

לטענת הנתבעת, חיזוק לגרסתה, ניתן לראות בתמונות שצירף התובע לכתב התביעה, בהן נראה כי נתיב הנסיעה שלה היה לאחור ולא קדימה, כך שהתאונה נגרמה מכיוון שהתובע לא שמר מרחק מרכבה, כדין ולא נתן לה זכות קדימה.

דיון והכרעה

5.כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).

6.כפי שעולה מטענות הצדדים, מהעדויות שנשמעו ומהמסמכים שצורפו, עומדים אנו בפני מקרה של "גרסה מול גרסה". כל צד העלה את גרסתו לקרות האירועים, כאשר לא הובא כל עד חיצוני, ניטראלי, אשר יוכל להטות את הכף. כל אחד מהצדדים טען, כי מיקום הנזקים וצורתם תומכים בגרסתו. כאמור לעיל, הצדדים חלוקים באשר לאופן התרחשות התאונה, כאשר כל אחד מהם סבור כי האחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה, מוטלת על הצד שכנגד.