ת"ק 13776-05-15

בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבעת להחזרי לו את הסך של 6,000 ₪ ששילם לה, לטענתו, כדי שהנתבעת תתקין שעון חשמל לדירתו הנמצאת בקומה השניה של בניין בן 4 דירות, בכפר בענה (להלן: "הבניין"). לטענתו, מדובר בשעון חשמל שהיה רשום על שם תיתי ופיקה, דודתו המנוחה (להלן: "המנוחה"), שהתגוררה בדירה בקומת הקרקע של הבניין ואשר בסופו של דבר לא הותקן/חובר לדירתו בשל סכסוך משפחתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הסכום ששילם התובע נזקף על חשבון חוב לנתבעת שהיו חייבים הוריו של התובע, המתגוררים אף הם באחת הדירות בבניין. שעון החשמל של ההורים נותק ע"י הנתבעת בשל חוב של כמה עשרות אלפי שקלים לנתבעת. לאחר ששעונם נותק, הם התחברו באופן פיראטי לשעון של המנוחה. מאחר שלאחר פטירת המנוחה לא התגורר איש בדירת המנוחה, אין ספק בעיני שהחוב שבגינו נותק גם השעון של דירת המנוחה, הינו רובו ככולו חוב של הורי התובע. עת ששילם את הסך של 6,000 ₪ ידע התובע שהוא משלם חוב של הוריו והסכים לכך. אמנם הנתבעת הסכימה כי לאחר תשלום החוב יחובר השעון של דירת המנוחה ותחודש אספקת החשמל, אולם הדבר לא הסתייע, משום שיורשיה של המנוחה גילו זאת והביעו את התנגדותם.

בנסיבות אלה, אינני סבור שהתובע, שכאמור שילם את הסך של 6,000 ₪ ע"ח חוב של הוריו בידיעה ובהסכמה, זכאי להחזיר הסכום ששילם.

אגב, מאחר שדירת התובע נבנתה ללא היתר בניה, כפי שעולה מהעדויות שהושמעו בפניי, הוא לא יכול היה לבקש כי דירתו תחובר ישירות לאספקת החשמל. סביר להניח שהתובע תכנן להתחבר לשעון החשמל של המנוחה באופן פיראטי, ללא ידיעת הנתבעת, אשר לא ידעה כי החשמל מיועד לדירתו ולא לדירת המנוחה הנמצאת מתחת לדירתו.

סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה.

לפנים משירות הדין, אינני מחייב את התובע בהוצאות, למרות דחיית התביעה.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מיום קבלת העתק פסק הדין.