ת"ק 13301-05-16 ערמי נ' סאסי

בפניי תביעת התובע לתשלום בגין ביטול הסכם שלא כדין.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע מנהל עסק בשם "ספא כרמל ממלכת החמאם".

ביום 29.10.15, התקשרה הנתבעת וביקשה להזמין חבילת טיפולים לקבוצה מרוכזת של עובדי סניף הבנק בו היא עובדת. הנתבעת סגרה מול התובע ונציגיו את פרטי ההזמנה, כמות האנשים שיגיעו (כ – 15 איש), הטיפולים בהם מעוניין כל אחד מהם, וכיוצ"ב, וההזמנה נסגרה ליום 3.11.15.

לטענת התובע, אשר נתמכה גם בתמלילי הקלטות השיחות שנערכו, הובהר לנתבעת כי לא ניתן לבטל את ההזמנה.

אין חולק, כי ביום 3.11.15, הוא המועד בו אמורה היתה הקבוצה להגיע, התקשרה הנתבעת והודיעה לתובע כי היא מבטלת את ההזמנה והקבוצה לא תגיע.

התובע ביקש לחייב את כרטיס האשראי של הנתבעת (אשר הותירה את פרטיו בידי נציגי התובע במעמד ביצוע ההזמנה), אולם בהוראתה בוטלה העסקה בחברת האשראי.

לטענת התובע, העסקה בוטלה שלא כדין. התובע עתר לחייב את הנתבעת לשלם את תמורת העסקה, מקום בו סגר את עסקו למשך כל אחר הצהרים לצורך ביצוע ההזמנה, שילם למטפלים וכיוצ"ב. עוד עתר התובע, לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לו בגין עוגמת נפש ואובדן שעות עבודה, וכן משלוח מכתב התראה.

הנתבעת טענה, כי היא פעלה בתום לב כנציגת קבוצת העובדים. הנתבעת עמדה על כך, שעקב אירוע טראגי שאירע לפני מספר שנים ביום כיף של עובדי סניף בנק אחר, הונחו העובדים כי כל ארוע דומה המאורגן ע"י עובדי הבנק, חייב להתקיים אך ורק במקום הפועל בהתאם לרישיון עסק כדין.

לטענת הנתבעת, בשל כך שאלה כבר בשיחה הראשונה על כך, ונענתה כי אכן לעסק רישיון עסק כדין. הנתבעת ביקשה כי יישלח לה רישיון העסק, וזאת על מנת שיאושר ע"י הגורמים המוסמכים בבנק כי אכן ניתן לקיים את האירוע שם.