ת"ק 13195-04-14 עמאש נ' בית מעצר גלבוע

רקע

בתקופה הרלבנטית לתביעה שבפני שהה התובע, כאסיר, במתקן הכליאה "גלבוע" (להלן: "מתקן גלבוע"). בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 33,800 ₪, טוען התובע כי ביום 31.12.12, במהלך שהייתו במקום ובעת שניקה את תאו, הוא החליק וקיבל מכה חזקה בידו. לימים – כך לגרסת התובע – התברר לו כי הוא סובל משבר בשורש כף היד. לטענתו, הסיוע והטיפול שניתנו לו במתקן גלבוע לא התאימו לחומרת החבלה שממנה הוא סבל, כשבתוך כך נדחתה גם בקשתו להישלח לבית חולים ו/או לצילום.

הנתבעת, העותרת לדחיית התביעה על הסף מחמת השיהוי בהגשתה, טוענת לגופו של עניין כי גרסת התובע בכל הנוגע לנסיבות האירוע נשוא התביעה ותוצאותיו נגועה בסתירות וכי הטיפול הרפואי שניתן לו בשעתו היה סביר ומספק. בנוסף, טוענת הנתבעת להגנה מכח סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, ו/או בסעיף 7 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וגורסת כי היא ו/או מי מטעמה פעלו במסגרת תפקידם ובתחום סמכותם ו/או סברו בתום לב שהם פועלים במסגרת תפקידם ו/או בתחום סמכותם.

טענות התובע

בעדותו בבית המשפט תאר התובע את אופן התרחשות האירוע ואת מהלך העניינים לאחריו, כך:

"...אני באותו יום החלקתי במתקן הכליאה, קיבלתי מכה חזקה ביד ימין בגופי,

בשורש כף היד. זה היה בשעות הצהריים לפני הספירות של הצהריים. לצערי

הרב ניגשתי וצעקתי לאחד הסוהרים שאני לא זוכר את השם שלו. אנשים שהיו

איתי בתא, לא אהבתי להכיר אותם, הם ראו את זה וצעקו. בקטע שהחלקתי, אני

  מאוד הייתי זהיר ואני מספיק בוגר וזהיר כשיש מים וכשיש בלגאן. החלקתי ויש

שתי מיטות בתא ויש סולם. ברגע שהחלקתי, לפני הנפילה, כדי שלא להתהפך

שמתי את היד על הסולם כדי להחזיק בו בשביל שלא ליפול ואז נהייה כזה מתח

ביד, תפסתי ברזל והיד הסתובבה לי ואז אני לצערי הרב, ישבתי, התחלתי לקפוץ

מכאבים... ביקשתי עזרה, צעקתי ומסתכלים על אנשים שיושבים בכלא כאילו לא

כל כך חשוב מה הם צועקים ומבקשים, יש זמן. בזמן הספירה בא מפקד אגף,

קראו לו אוסאמה מרעי ואמרתי לו והעצורים אמרו לו שאני החלקתי ואני מבקש

עזרה, אני מבקש סיוע טיפולי רפואי. לצערי הרב אין יחס ואין טיפול. אוסאמה