ת"ק 12894-04-16 מי-דן ואח' נ' פלציק ואח'

לפני תביעה ותביעה ושכנגד שעניינן הסכם שנחתם בין הצדדים בקשר לדירה שביקש התובע והנתבע שכנגד (להלן: התובע) למכור לנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת).

העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כי הנתבעת פנתה לתובע בקשר לנכס שביקש למכור בבאר שבע. הצדדים חתמו על זכרון דברים בנוסח הבא:

"במידה ורישום הטאבו תקין, הנני, ליטל פלצ'יק, מתחייבת לקנות את הדירה המדוברת, בכפוף לתיקונים שיבצע בה הבעלים, ובכפוף להעברת הדירה על שמו של יורם מי דן בטאבו. הסכום עליו הוסכם הוא 706,000 ₪. יצוין כי ההתחייבות היא ללא ויתור על כל מום נסתר בדירה",

ובהמשך:

"פיצויים מוסכמים – במידה ומי מהצדדים יבטל את העסקה, בניגוד לרשום בזכ"ד זה, מוסכם על פיצוי של 5,000 ₪".

לטענת התובע, לאחר החתימה הודיעה הנתבעת, באמצעות סבתה, כי היא מבקשת לבטל את העסקה ולאחר איום בתביעה ושיחה עם אמה, הבהירה הנתבעת כי תרכוש את הנכס. התובע נסע לבאר שבע והסדיר את רישום הנכס בטאבו כמוסכם וכן ביצע תיקון בנכס כפי שהתחייב.

לטענתו, לאחר מכן החלה הנתבעת להעלות דרישות חדשות שלא סוכמו – כגון בדיקה עם השכנים בבניין אודות נזילות בבתיהם – ולכך סירב. בעקבות כך הודיעה הנתבעת כי היא מבטלת את ההסכם, בשל טענתה כי הפר אותו, ומבלי לנסות להגיע לפתרון מוסכם אחר.

לאור האמור, טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בסכום הפיצוי המוסכם, בצירוף עלות הפסד ימי עבודה והוצאות משפט ועגמת נפש (ובסה"כ – 10,000 ₪).

הנתבעת טוענת, מנגד, שלאחר החתימה על זכרון הדברים התעוררו אצלה לבטים באשר לכדאיות העסקה אולם לאחר שיחה נוספת עם התובע גמרה בדעתה לרכוש את הדירה. לטענתה, בדירה היתה בעיה של נזילה מחדר המקלחת אל מעבר לקיר, לסלון, אותה התחייב התובע לתקן. על פי התייעצות טלפונית עם בעלי מקצוע העלתה הנתבעת את הסברה שמדובר בנזילת מים בקיר או בחדירת מים מתחת לרצפת המקלחון ולדעת בעלי המקצוע הפעולות שביצע התובע לא מהוות אלא תיקון קוסמטי שלא יתקן את הבעיה. משכך, ומסירב התובע לערוך בדיקה מול השכנים בבניין כדי לוודא את היקף הבעיה, בחרה לסיים את ההתקשרות.

לטענת הנתבעת, כמצוין בכתב התביעה שכנגד, על התובע שהפר את ההסכם לפצותה בסכום הפיצוי המוסכם ובצירוף אבדן ימי עבודה, הוצאות ועגמת נפש (ובסה"כ – 8,000 ₪).