ת"ק 12734-12-15 קרר נ' סאסי

התובע ביקש לחייב את הנתבע בהוצאות שנגרמו לו ובהפסדים שלטענתו ספג בשל אי כיבוד חיובי הנתבע, כשוכר בנכס שהיה בבעלות התובע.

כך, לשיטת התובע השכיר את הנכס שהיה בבעלותו במועדים הרלוונטיים לנתבע, וזה הותיר בנכס בעת פינויו פסולת ונזקים. עוד טען כי הנתבע, ששכר ממנו כאמור את המושכר אף הותיר אחריו חוב בגין חיובי חשמל ואינטרנט בסך כולל של 13,732 ₪.

בסה"כ ובגין כל אלו ביקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום סך של 23,000 ₪.

יצויין כבר בפתח הדברים כי לאחר שהוגשה התביעה דכאן ביקש התובע להקטין את שיעור החוב בסך של 3,000 ₪ בגין תשלום שקיבל לטענתו מבית עסק שכן, אשר "משך" חשמל מן המושכר בתקופה הרלוונטית. צילום של השיק המלמד על העברת הסכום האמור לידי התובע – הוגש.

הנתבע התגונן כנגד התובענה וטען כי אין יריבות בינו לבין התובע נוכח העובדה שהנכס הושכר על ידי התובע לחברת ש.ד.י שבאה בנעלי הנתבע בחודש מרץ 2015. כאן המקום לציין כי חיובי החשמל מתייחסים לתקופה שלאחר מועד זה. הנתבע טוען כי סילק את כל החיובים שנצברו על שמו עד למועד העברת השכירות לשוכרת החדשה וכי ככל שנגרמו נזקים ו/או נותרו חיובים – הרי שאלו חיוביה של השוכרת החדשה שבאה בנעליו, ואין מקום לתבוע אותו בגינם. לכתב ההגנה צורף עותק מהסכם השכירות הרלוונטי (הסכם שכירות בין התובע לחברת ש.ד.י בע"מ לתקופה שממרץ 2015 ואילך).

במהלך ניהולו של תיק זה התקיימו מספר ישיבות, והיום נשמעו עדויות הצדדים לפניי. בישיבה הראשונה, שאליה הגיע התובע בלבד, הוצע לתובע לשקול צירופה של חברת ש.ד.י כנתבעת נוספת כאן וזה בחר שלא לצרפה, בטענה שממידע שמצוי בידיו מצבה הכלכלי של חברה זו בכי רע והיא הפסיקה את פעילותה.

הנתבע הזמין לדיון היום את בעליה של חברת ש.ד.י בע"מ, השוכרת הנכנסת, מר חן הרוניאן.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני רואה לנכון להורות על דחיית התביעה שהוגשה כנגד הנתבע כאן בשל העדרה של יריבות. 

אציין כי אין בכך כדי לקבוע כי התובע אינו זכאי לתשלום ופיצוי מאת השוכרת הנכונה של הנכס, ואולם משהתברר במהלך הדיון כי בעניינה ניתן צו פירוק, ממליץ ביהמ"ש לפני התובע לשקול צעדיו לרבות בהגשת תביעת חוב למפרק, אם סבור כי ישנה אפשרות כזו.

ואלו נימוקי הדחיה -

• במהלך הדיון היום התברר כי הגם שלשיטת התובע הסכם חתום מול חברת ש.ד.י לא היה מצוי בידיו, בשל סירוב נציגה לחתום על ההסכם המוצע, הרי שהמחאות להסדרת דמי השכירות לתקופה האמורה ניתנו על ידי חברת ש.ד.י ואלו אף כובדו ביחס לתקופה שעד לחודש ספטמבר 2015.

• עוד שמעתי במהלך הדיון כי הנתבע עמד בכל חיוביו כלפי התובע במהלך כל השנים (משנת 2007) שבהן היה הוא השוכר של הנכס, ובהתאמה לא שוכנעתי כי מדובר במעשה נוכלות מטעמו של הנתבע, אשר ביקש להתנער מחיוביו על פי הסכם השכירות על ידי הקמת חברת קש.

• זאת ועוד, הנתבע, שהותיר רושם מהימן על ביהמ"ש, העיד כי החל מחודש מרץ 2015 ואילך נמכרה כל פעילות בית העסק אותו ניהל לחברת ש.ד.י, לרבות פעילות העובדים במושכר, וכי הוא עצמו הפך ממועד זה לשכיר בעסק, והציג לעיון ביהמ"ש טופס 106 מתאים התומך בטענותיו.

• אוסיף ואציין כי העובדה שברישומי חברת החשמל והעירייה נותר הנתבע מחזיק בנכס יש בה לטעמי כדי לתמוך בגרסתו של הנתבע בדבר העדרה של כוונת מרמה, ונחה דעתי כי הלה אכן התנהל בתום לב וללא כוונה להתחמק מחיובים.