ת"ק 12698-03-14 ינקו נ' תדמור ואח'

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

התובע הפעיל את הפוליסה שלו מול הראל, קיבל פיצוי ותבע תביעת הפסדים.

לא ברור מדוע לא שולמה לו ירידת ערך, אשר נתבעה בתביעת צד ג' בתיק זה, שכן היתה צריכה להיות משולמת לו ע"י הראל ועל כן, כבר בשלב זה אני דוחה את התביעה לירידת ערך ועובר לדיון בתביעת ההפסדים על פי מסמך הראל.

על פי גירסתו של התובע כפי שנמסרה בכתב התביעה, נכנסה בו משאית אשר היתה בחנייה בדאבל-פרקינג ופגעה ברכבו.

על פי גירסתו של נהג המשאית, הוא היה בעצירה מוחלטת כאשר התובע הוא זה שפגע בו.

לטענתו, כלל לא יצא מחנייה, אפילו טרם הניע.

כאשר יש גירסה מול גירסה, בוחן ביהמ"ש ראיות נוספות בדמותם של מוקדי נזק, מסמכים שהוכנו מחוץ לביהמ"ש וקיומם של עדים.

במקרה זה העיד העד מר ביטון דוד, אשר הותיר רושם אמין מאוד ונתן עדות ברורה לטובת הנתבע.

כך העיד: "ביום המקרה הוא נעצר עם המשאית, ירד למאפייה. הוא עצר במקום שיש בו סוג של דאבל פרקינג ואין מה לעשות, חייבים במקום הזה להחנות שם. הוא עצר את המשאית, ירדנו, עשינו מה שצריך, אמרנו להתראות. הוא עלה לרכב, איך שהוא עלה לרכב ומדובר ברכב ארוך, התובע לא לקח את הסיבוב כמו שצריך ונכנס בו בחלק האחורי. כשהוא פגע בו הרכב של שמואל אפילו לא היה מונע. באותו רגע שנעצרנו, גם התובע התקשר לאבא שלו באותו רגע ואמר שהוא דפק אוטו. הוא גם הודה".

התובע ניסה לטעון, כי הכרותם של נהג הנתבעת ומר ביטון היא הגורם לעדותו של מר ביטון ואולם, אני דוחה טענה זו וקובע כי עדותו של מר ביטון היתה מהימנה ואמיתית.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.