ת"ק 12589-03-16 בנחמו נ' גרבושאי ואח'

התובע טוען שנסע בתחומי החנייה של מתחם איקאה בקרית אתא, כאשר לימינו ולשמאלו שורת מכוניות חונות וכאשר הוא נוסע בנתיב הימני, בכביש שבו נתיב לכל כיוון.

רכב נתבע 1 נסע בכיוון הנגדי, סטה מעט לנתיב נסיעתו של התובע, בשל כך שהגיע לקצה מדרכה בולטת, ואז פגע ברכב התובע.

נתבע 1 ואשתו שהייתה אתו באוטו, טוענים שנסעו בכביש פנימי במתחם החנייה האמור ורכב התובע נסע מולם.

נתבע 1 הבין אז ששני כלי הרכב לא יצליחו לעבור זה לצד זה, ולכן עצר את רכבו עצירה מוחלטת, בעוד התובע המשיך בנסיעה ושפשף עם החלק הקדמי השמאלי של רכבו את החלק האחורי השמאלי של רכב הנתבע.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה משנית, כיצד הגיב כל צד על התאונה וכיצד התנהג כל אחד מהם לאחר התאונה.

אין חולק שמיד לאחר התאונה נמנע התובע מלעצור במקום, על מנת שניתן יהיה להנציח את מצב כלי הרכב, והתרחק עם רכבו כמה עשרות מטרים מהמקום ואז עצר.

התובע מסביר זאת בכך שביקש להימנע מהפרעה לתנועה הערה במקום, וחיפש מקום חנייה לרכבו בטרם יחליף פרטים עם הצד השני.

על פי התרשמותי מן העדים, לא ניתן לומר שניתן להעדיף גרסה אחת על השנייה.

משום שנטל השכנוע מוטל על התובע בעוד כפות המאזניים נותרו מעוינות, דין התביעה להידחות.

מעבר לצורך יש לציין, שהמשך נסיעתו של התובע באופן ששלל אפשרות לצלם ולהנציח את מצב כלי הרכב בעת התאונה, שוקל לרעתו, שכן מצופה מנהג סביר הסבור שאינו אחראי לתאונה, לעצור מיד במקום התאונה ולתעד אותה, ולשם כך לא נדרש זמן רב בהתחשב בטכנולוגיה הזמינה בידי כל אדם.

התנהלותו זו של התובע גם גרמה לנתבע 1 נזק ראייתי.