ת"ק 12455-10-16

1.התובעת והנתבעת מתגוררות בשכנות בבית משותף הנמצא ברח' XXX.

2.התובעת הגישה תביעתה בגין אירועים ומעשים שונים שלטענה בוצעו על ידי הנתבעת.

בין המעשים – הנחת גזם מחוץ לדלת ביתה, ניקיון חדר המדרגות שגרם להחלקתה, קריאות גנאי כלפיה, מעשי אלימות שגרמו לאובדן שרשרת זהב ועוד.

3.הנתבעת, בכתב ההגנה, מציגה תמונה שונה לחלוטין לפיה דווקא התובעת היא זו אשר שמה לה למטרה למרר את חייה, מציקה ומטרידה אותה ללא הרף, קוראת לעברה קריאות גנאי, ומניחה גזם בפתח ביתה. את אירוע האלימות שתואר בכתב התביעה, מייחסת הנתבעת לתובעת שלטענתה תקפה אותה פיסית, משכה בשערותיה וניסתה להפיל אותה ארצה תוך שהיא צועקת כי תרצח אותה.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו ולאחר ששמעתי את עדויות ודברי הצדדים העובדות הרלוונטיות הן אלה:

א.בין הצדדים סכסוך שכנות רב שנים, כאשר בכל פעם פורצת מריבה סביב עניין אחר.

ב.כאשר טרחה הנתבעת וניקתה את חצר הבית המשותף והותירה שאריות גזם בשטח החצר, השליכה התובעת גזם בפתח ביתה של הנתבעת. הנתבעת אשר לא נשארה חייבת, הניחה בתגובה את ערימת הגזם בפתח ביתה של התובעת.

ג.כאשר הוויכוח סביב הנחת הגזם הסלים, הוא הפך במהרה לאירוע של אלימות פיסית מצידה של התובעת שתקפה את הנתבעת. בנה של הנתבעת הצליח להפריד בין השתיים, אך לא תקף את התובעת בשום צורה.

ד.קריאות גנאי הדדיות היו נחלת הצדדים כבר פרק זמן ממושך, אך התובעת הייתה הדומיננטית בעניין זה.

ה.הנתבעת, היא זו שמנקה את המדרגות והתובעת טוענת כי הנתבעת נוהגת להותיר אותן רטובות לאחר שטיפתן.