ת"ק 12296-09-14 גרויסמן נ' בינה סוכנות לביטוח

בתיק זה הוגשה תביעה ביום 4/9/14, לאחר שהתובע ביקש ביום 11/6/14 ביטול פוליסת תאונות אישיות, שהמו"מ לכריתתה בוצע טלפונית עם הנתבעת.

התובע טוען כי ביקש לעיין בפוליסה לפני הפקתה והנתבעת טוענת כי הוא ביקש להפיק את הפוליסה ואף מסר אמצעי תשלום. עוד טוען התובע כי הודיע לנציגת הנתבעת כחודש לאחר מרץ 2014 כי אינו מעוניין בפוליסה, והנתבעת טוענת כי הודיע לראשונה על הביטול בסמוך למכתבו מיום 11/6/14. אין חשיבות להכרעה בטענות, מאחר והמבטחת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הסכימה ביום 9/9/14 לבטל את הפוליסה מחודש יוני 2014 וביום 28/9/14 הסכימה לבטלה ולהחזיר את כל הסכומים שנגבו, ועשתה כן.

המחלוקת שנותרה הינה בעניין הוצאות המשפט ועוגמת הנפש לתובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני קובעת כי התביעה סולקה. אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התובע ביקש להפיק את הפוליסה ולראיה שמסר אמצעי תשלום, ולא שלח כל הודעה בכתב עד ליום 11/6/14. הסכמת המבטחת לבטל את הפוליסה מתחילה, אף שלא היתה חייבת לעשות כן, מפצה את התובע על נזק עקיף, ככל שנגרם לו.

העובדה שהנתבעת לא השיבה למכתב התובע מיום 11/6/14 ולא למכתב ב"כ התובע מיום 3/8/14 עד ליום 9/9/14 (מועד מסירת כתב התביעה), מעידה כי התובע נשא בהוצאה מוצדקת בתשלום לעו"ד ובהגשת התביעה, שרק לאחריה נענה. עלות שכ"ט עו"ד ואגרת המשפט (590 ₪ ועוד 50 ₪) נמוכה מההחזר הרטרואקטיבי (768 ₪), שספק אם התובע היה זכאי לו, באשר הודעת ביטול נדרשת בכתב ופועלת רק לעתיד ולא לעבר.

אני קובעת כי התביעה סולקה בתשלומים שקיבל התובע מהפניקס בסך מצטבר 1,540.32 ₪.

כל צד ישא בהוצאותיו.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.