יוגב נ' בנק הפועלים בע"מ

1.עניינה של התביעה בטענת הפרת חובת סודיות של בנק כלפי לקוחו.

טענות התובע:

2. התובע הינו לקוח של הנתבעת וברשותו חשבון בנק בסניף שבשכונת רמות בירושלים (להלן: "הבנק"). ביום 28.02.2012 נטל התובע מהבנק הלוואה על סך 40,000 ₪ אשר נרשמה על שמו במסגרת חשבונו. פירעונה נקבע ל - 60 תשלומים חודשיים, כאשר התשלום החודשי נגבה על ידי הבנק מחשבונו של התובע מדי חודש. לטענת התובע, במהלך חודש אוגוסט 2012 החליט הבנק להעביר את עניינו למחלקת הגבייה. התובע מאשר, כי אמנם לא נכנסה משכורת לחשבונו באותה עת, ואולם הוא דאג להפקיד כסף בחשבון, כך שניתן היה לפרוע את התשלום החודשי בגין ההלוואה. כששוחח על כך עם הבנק, נמסר לתובע כי אכן אין זה ברור מדוע עניינו הועבר למחלקת הגבייה והוא הונחה להמשיך לפרוע את ההלוואה כרגיל. אלא שכעבור חודש לערך, בחר הבנק להתקשר להוריו של התובע וטען בפניהם כי בנם מסרב לפרוע את חובו וכי אם לא ישלמו את תשלומי ההלוואה במקומו, ייפתחו נגד הבן הליכים משפטיים.

    

3. לגרסת התובע, איומים אלה מצד הבנק גרמו להוריו להגיע אל הבנק ולהפקיד כספים בחשבונו. התובע טוען, כי היות והבנק מסר להוריו פרטים אישיים וחסויים על חשבונו, הרי שהוא הפר את חובת החיסיון המוטלת עליו ופגע בפרטיותו. זאת נוסף לפרסום לשון הרע אודותיו. משכך עותר התובע לחייב את הבנק בפיצוי שאינו תלוי בהוכחת נזק בסכום המקסימלי בגדרי ערכאה זו.

    

    

   טענות הנתבע:

    

4. הבנק טוען כי לתובע אכן חשבון בסניף רמות בירושלים. לתובע הוקצתה מסגרת אשראי מתעדכנת בהתאם לזיכויי המשכורת בחשבונו ועל פי הסכם מסגרת מיום 25.10.2011. כך, בעת נטילת ההלוואה, אשר נפרשה על פני 59 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 02.04.2012, עמדה המסגרת על סך של 4,500 ₪. אולם, החל מחודש מרץ 2012 וללא כל הודעה מוקדמת, הופסקו זיכויי משכורת בחשבונו של התובע. לפיכך ובהתאם לקבוע בהסכם המסגרת, הוקטנה ביום 1.6.12, המסגרת למינימום על סך של 1,000 ₪ ובהמשך בוטלה ביום 01.10.2012, כאשר הודעות לגבי שינויים אלו נשלחו בדיוור ישיר לתובע לכתובתו כפי שהופיעה בספרי הבנק. כתובת זו הינה גם כתובת הוריו של התובע. כן מציין הבנק, כי מעיון בתנועות החשבון עולה, כי לאחר הפסקת זיכויי המשכורות הועבר באופן יזום מדי חודש לחשבונו של התובע סך של 2,000 ₪ על ידי אמו, וכך המשיך חשבונו של התובע להתנהל ביתרת זכות עד לחודש דצמבר 2012, או אז חרג חשבונו בסך של 2,826 ₪ בניגוד להסכם פתיחת החשבון, כאשר פעילות זו נמשכה בחשבונו של התובע ללא הפקדות, או הפקדות חלקיות, עד לחודש אפריל 2013. התנהלות זו גרמה לפיגור בהלוואה שנפרעה מחשבון העו"ש של התובע. לטענת הבנק, במהלך תקופה זו נעשו אל התובע פניות טלפוניות רבות ואף נשלחו מכתבים על מנת שיסדיר את החריגה והפיגורים בהלוואה, ואולם החריגה והפיגורים המשיכו.