ת"ק 11970-08-16 דרדיק ואח' נ' חבושה ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד. ברקע לתביעה, יחידת דיור שהשכיר התובע מהנתבעים, אשר שהה בה בפועל שלושה חודשים וחצי ושיכן בתוכה את כל חפציו בשני תיקים. עקב מאסרו לא עלה בידו לעדכן את הנתבעים בדבר הפסקת השכירות ואלה השליכו את חפציו לאחר כשנה משלא צלחו באיתורו. בכתב תביעתו עותר התובע לפיצוי כספי על סך של 33,500 ₪ עקב אובדן חפציו. לטענתו, הנתבעים לא עשו מאמץ סביר לאתרו להשבת חפציו ובכך הסבו לו נזק רב משהחפצים היו בעלי ערך ממשי עבורו הן מבחינה כספית והן מבחינה סנטימנטלית. מנגד, הנתבעים תובעים בתביעה שכנגד את דמי השכירות שלא שילם התובע בהתאם להסכם השכירות שנכרת עימם.

נתקיימו בתיק שני דיונים. האחד, ביום 1.9.2016. השני, ביום 22.9.2016.

התביעה העיקרית

במהלך הדיון השני שנתקיים לפניי, עתר התובע למחיקת כתב תביעתו כנגד הנתבעים. זאת, הואיל והוא מבקש לצרף נתבעים נוספים ולהגדיל את סכום התביעה אשר חורג ממסגרת סמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות. מורכבות התיק מצדיקה לטעמו דיון בסדר דין רגיל ובמסגרת אותו הליך הבהיר כי ייוצג על ידי עו"ד. הוא הצהיר לפרוטוקול כי יהא מוכן לסגור את התיק נגד הנתבעים לו ייאותו לשלם לו את הסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט – הסכום אותו הוא תובע – תוך הפחתת הסכום אותו הוא חב לכאורה עקב שכר הדירה שלא שולם. הנתבעים מנגד, מסרבים לבקשה. שכן, הדיון נדחה לבקשתו של התובע להביא עדים לתמיכה בגרסתו והלה לא הביאם. לטענתם בקשת המחיקה איננה תמת לב אלא ניסיון לסחטנות. התובע ידע כי בכוונתם לשוב ולהתגורר בחו"ל וילדיהם כרגע אינם במסגרות עקב המעבר. מחיקת התובענה משמעותה אילוצם בעל כורחם להישאר בארץ ולהותיר את ילדיהם ללא מענה חינוכי, דבר אשר עשוי להטות את הכף לתשלום סכום גבוה על מנת לסלק את התביעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מורה על מחיקת התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות. מדובר בהליך של תביעות קטנות והדיון אכן נדחה לשמיעת ראיות ועדים מטעם התובע, ובכלל זה עד מרכזי בפרשה שהוא חברוֹ, אשר על פי הנטען על ידו, תיווך בינו לבין הנתבעים ויש בזאת לתמוך בקו תביעתו. נטל ההוכחה הוא על התובע ושומה עליו היה לעמוד בנטל הוכחה זה כבר מן הדיון הראשון. העד אותו ביקש התובע להעיד לא הגיע לדיון עקב מעצרו. לדבריו של התובע, עובדה זו הייתה ידועה לו שבוע לפני הדיון וחרף זאת לא מצא לנכון לעדכן את בית המשפט או להגיש בקשה למחיקת התביעה וגרר את הנתבעים פעם נוספת לבית המשפט. לכך יש להוסיף כי התובע לא תיקן את כתב תביעתו ולא ביקש לתקן את כתב תביעתו לתיקון שמה של הנתבעת ועם גילויה אודות כתב התביעה, התייצבה להליך.

אך בכך לא סגי. התובע הבהיר בדיון מיום 22.9.2016 כי הוא מבקש למחוק את התובענה הואיל ובהליך סדר דין רגיל הוא כבר ייוצג על ידי עו"ד, ולשם קידום ההליך בסדר דין רגיל הוא מוכן אף לשלם הוצאות. התובע העיד בפניי. התרשמתי מעדותו, כמו גם מאופן ניהול ההליך, כי הלה חזר בו עקב שיקולי "כדאיות העסקה", אחרי שנועץ וחישב את צעדיו מחדש. זאת, לאחר שהתקיימו שני דיונים בעניינו, כשכבר במסגרת הדיון הראשון העיד את מלוא גרסתו וככל הנראה הבין שלא די בכך להטות את הכף אל מול גרסת הנתבעים. בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים לקבוע מועד דיון מוקדם חרף יומנו עקב הצהרתם בדבר נסיעתם המתוכננת לחו"ל ורק בשלב זה, במהלך הדיון השני, עתר התובע לבקשת מחיקת התביעה. בזאת האריך התובע את ההליכים שלא לצורך, בשים דגש לאופי ההליך. עם זאת, הואיל ובדיון השני החלטתי לדון לגופו של עניין בתובענה שכנגד, הרי שיש לקחת בחשבון שהדיון השני לא נתייתר בסופו של יום. אשר על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות עקב מחיקת הבקשה על סך של 1500 ₪.

התביעה שכנגד