חסיד נ' צרפתי שמעון בע"מ ואח'

לפני תביעה על סך 33,500 ₪.

בכתב התביעה נטען כדלקמן:

ב-28.10.14 חתם התובע על הסכם לרכישת דירה בראש העין. על פי ההסכם, הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) היא חברה קבלנית. הקשר השוטף בין הצדדים היה באמצעות אביו של התובע.

מועד מסירת הדירה נקבע ליום 30.7.16 כאשר בפועל בוצעה המסירה רק ב-26.4.17.

במכתב שנשלח לתובע ב-16.6.16 (והגיע אליו ב-22.6.16) הודיעה הנתבעת על דחיית מועד המסירה בחמישה חודשים. ב-14.12.16, שבועיים לפני המועד הנדחה, נמסרה הודעה על דחייה של ששים ימים נוספים (עד 28.2.17). גם משחלף מועד זה לא נמסרה הדירה וב-8.3.17 הודיעה הנתבעת לדיירים שטרם התקבל טופס 4 ולכן ולא ניתן לבצע את המסירות. לאחר פניות לנתבעת התקשרה נציגה של הנתבעת (ב-23.3.17) והודיעה שהדירה תהיה מוכנה "בשבוע הבא" ולאחר מכן – כי תהיה מוכנה ב-26.4.17.

בעת המסירה הציעה הנתבעת כי התובע יחתום על מסמך ולפיו יקבל סך 25,500 ₪ עבור תקופת האיחור, ומחשש כי לא יקבל את הדירה או פיצוי אחר – חתם התובע על המסמך וקיבל את הדירה.

בכתב ההגנה נטען כדלקמן:

התובע קיבל תשלום בסך 25,500 ₪ כפיצוי מוסכם ומוחלט לסילוק כל טענותיו בנוגע למועד מסירת החזקה בדירה, ולפיכך – התובע מנוע מלהגיש את התביעה.

אין יריבות בין התובע לבין הנתבע 2 (להלן: הנתבע).