קיי נ' דנסיס בע"מ

מונחת לפניי בקשה של התובע למחיקת התובענה ללא צו להוצאות. לטענת התובע, בין השאר, הוא שוקל להגיש את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

הנתבעת מתנגדת למחיקה וטוענת, בין השאר, כי "התיק באמצע דיון" וכי יש לה "זכות לגמור ולסגור את התיק בצורה מסודרת". הנתבעת סבורה כי ככל שתסולק התביעה, יש לקבוע כי התובע לא יוכל להגיש תביעה דומה בעתיד, ובכל מקרה יש לחייבו בהוצאותיה בסך כ-42,000 ₪.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בנדון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק תוך חיוב התובע בהוצאות לטובת הנתבעת.

משלא נשמעו ראיות וממילא לא נדרש בית המשפט להכריע באופן פוזיטיבי בפלוגתאות שבטיעוני הצדדים, דין התביעה להימחק ולא להידחות. כמו כן - ומבלי להביע בכך כל עמדה ביחס לשאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה - אין להתעלם מכך כי התובע הודיע שהוא שוקל להגיש את התביעה לפני הערכאה המוסמכת לגישתו, ולכן בהתחשב בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית, אף היא מחייבת את המסקנה שלפיה דין התביעה להימחק בלבד.

אשר לשאלת ההוצאות - הגם שהמחלוקות שבין הצדדים לא הוכרע בהן לגופן כאמור, ואולם אין להתעלם מכך כי הנתבעת נדרשה להליך דנן (לרבות הגשת כתב הגנה), על כל הטרחה וההוצאות הנלוות לכך, זאת גם בהתחשב בסכום התביעה (כ-26,600 ₪) וניהול ההליך. ביחס לגובה ההוצאות, לתגובת הנתבעת לא צורפה כל אסמכתה לתמיכה באומדן הוצאותיה, מה גם ששאלת פיצוי בגין עוגמת נפש (עילת תביעה עצמאית), אינה חלק משאלת ההוצאות. לכך יש להוסיף כי מדובר בתביעה שמתנהלת בבית המשפט לתביעות קטנות. בהתחשב בכל אלה, מורה בזאת על התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בגין ההליך, בסך כולל 1,200 ₪, אשר ישולם לה תוך 21 יום.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.