ת"ק 1152-07-14 אוזן נ' טיבי

1.תביעה קטנה להשבת הסך של 9,500 ₪ אשר ניתנו כפי הנטען ע"י התובע לנתבע כהלוואה.

התובע הינו דודו של הנתבע (אחי אימו) ולטענת התובע ביקש הנתבע את התובע כי ילווה לו סכום כסף זה תוך שהוא מתחייב להשיבו.

התובע טוען כי המדובר בסכום מזומן של 500 ₪ ובסכום נוסף של 9,000 ₪, שניתנו בשתי פעימות של 4,500 ₪ כל אחת והופקדו ישירות לחשבון הבנק של בת הנתבע, משיקוליהם.

אלא, שלטענת התובע על אף פניות חוזרות ונשנות לא הושב הכסף.

הנתבע טוען כי מדובר בכספי תמיכה שהעביר התובע מרצונו החופשי לילדיו של הנתבע, בבחינת מתנה, וזאת ואף חרף התנגדותו שנבעה מתוך דאגה לדודו המבוגר.

הנתבע ובתו, אשר לחשבונה הועבר הכסף, טוענים כי המדובר בסכום חודשי של 500 ₪ לכל אחד משלושת ילדיו (שניים מהם שרתו בזמנים הרלבנטים כלוחמים והשלישי תלמיד) למשך חצי שנה, ובסה"כ 9,000 ₪.

2.אין מחלוקת באשר לסך של 9,000 ₪ שהועבר לחשבון הבנק של בת הנתבע, ולכתב התביעה אף צורפו האסמכתאות בדבר העברת הכספים.

בהעדר מסמך בכתב, חלוקים הצדדים באשר למהות ההעברה, האם כהלוואה או שמא כמתנה, כדמי תמיכה.

אין מחלוקת כי בין הצדדים מתקיימים יחסי קרבה מטבע היות התובע דודו של הנתבע, ואולם, לא שוכנעתי, בהעדר ראיות לכך, כי המדובר ביחסי קרבה המקימים חזקה בדבר העברת הכספים במתנה או בדבר נוהג שעשה לו התובע לתמוך בנתבע או בילדיו.