ת"ק 11391-12-15 רבייב נ' צרפתי

בתאריך 2.12.15, בעקבות מודעה שפרסם הנתבע באתר "יד 2", רכש ממנו התובע מדפסת צבע מדגם "זירוקס 7800" תמורת סך של 12,000₪ (להלן: "המדפסת"),

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 5,000 ₪, טוען התובע כי הלה הפר את התחייבותו לספק לו ביחד עם המדפסת ערכה של טונרים ב – 4 צבעים בשווי של 1,500 ₪ לאחד, שכן הוא סיפק לו 2 שניים מהם בלבד ולא קיים את הבטחתו להשלים את אספקת השניים הנותרים בהמשך.

הנתבע טוען להגנתו כי המדפסת אשר היתה שייכת לאביו והוא רק סייע לו במכירתה באמצעות האינטרנט, הוערכה באתר הקניות "זאפ" ככזו ששוויה עולה כדי 27,000 ₪ ונמכרה לתובע במחיר של 12,000 ₪, במסגרת הסכם בכתב שנערך בינו לבין אביו מר יוסף חיים (ר' ההסכם שצורף לכתב ההגנה). עוד טוען הנתבע כי מחיר המדפסת על פי ההסכם כלל גם "קיט 350 גרם להדפסה" שעלותו 2,000 ₪ וכי התובע קיבל ממנו, ללא תשלום, 2 טונרים ששוויים 3,000 ₪, הובלה והדרכה בערך של 1,500 ₪.

לאחר שבמהלך הדיון שהתקיים בפני הסתבר כי התובע קיבל מהנתבע 3 טונרים ולא שניים, נותרה המחלוקת בנוגע לטונר הרביעי – הצהוב, בלבד.

בהתייחסותו לטענות התובע בדבר הבטחתו לספק לו 4 טונרים, אמר הנתבע בעדותו: "... לא הבטחתי לנתבע טונרים. אמרתי לו שהמדפסת שוכבת, אני יכול לבדוק מה נשאר בה וכמובן זה לשיקול של יוסף (אביו של הנתבע – ר.ס.מ) כי הציוד הזה לא שלי.... אני אמרתי לו שהוא יקבל את המדפסת עם צבעים. התכוונתי שיש מדפסת, יש לה את הצבעים, אני אבדוק אם יש לי צבעים ספייר ואביא לו אותם כי אין לנו מה לעשות איתם יותר...".

לאחר שבתשובה לשאלתי אשיר התובע כי "הטונרים לא מוזכרים בהסכם בכתב אבל זה סוכם בעל-פה" והגיש לעיוני חלק זעיר מתמליל שיחה שלגרסתו התקיימה בינו לבין הנתבע (ת/1), הוריתי לו להשלים את הגשת תמלילי שיחותיו עם הנתבע במלואם.

הנתבע הוסיף והגיש את מודעת הפרסום למכירת המדפסת מיום 1.12.15 ואילו התובע הגיש את תמלילי עיקרי שיחותיו עמו ולא עשה שימוש בצו שניתן לו על ידי –לבקשתו - לשם קבלת מודעת הפרסום המקורית מחודש נובמבר 2015 מאתר "יד 2", לאחר שטען כי מודעה זו כללה את ההבטחה למכירת המדפסת בתוספת 4 טונרים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם לרבות תמלילי השיחות והתייחסות הנתבע אליהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ראשית אבהיר כי מאחר שהמשא ומתן למכירת המדפסת וכל השיחות שנערכו לאחריו התקיימו בין התובע לנתבע (ולא לאביו), אתייחס אליו להלן כאל מי שמכר אותה לתובע בעצמו ואעיר כי לטעמי בדין בחר התובע לכוון את תביעתו כלפיו ולא כלפי כל אישיות משפטית אחרת.

לגופו של עניין - אין חולק על כך שנושא הטונרים לא הוזכר בהסכם המכירה שנערך בין התובע לאביו של הנתבע. דא עקא שבשיחתו עם התובע מיום 19.11.15 נשמע הנתבע אומר, בין השאר, את הדברים הבאים: