ת"ק 11290-07-15 זוהר נ' בן אשר ואח'

לתובעת בן בגיל כ- 14 שנים והוא לומד בבית הספר יחד עם בנם של הנתבעים 1 ו- 2. בין הילדים התגלע סכסוך ובנם של הנתבעים שבר את אופניו החשמליים של בנה של התובעת.

מבלי להיכנס לפרטי האירוע, הנתבעים מוכנים לשלם את עלות הנזק, אלא שהתובעת למרות שטענה באריכות רבה, אינה מוכנה להביא ולו אסמכתא אחת כלשהי בנוגע לעלות הנזק.

לדבריה היא רכשה את האופניים בסכום של 4,600 ₪ בצירוף 400 ₪ עבור הקסדה ובסך הכל 5,000 ₪ אולם היא לא הביאה לכך אסמכתא כלשהי, לא חשבונית, לא קבלה, לא מחירון, לא אישור של בעל חנות בו נרכשו האופניים ואפילו לא אישור של בעל החנות שיאמר שאופניים מסוג כזה עלותם כזו או אחרת.

לטענתה היא מסרה את האופניים לתיקון והם תוקנו ככל הנראה שלא כראוי, לדבריה, אולם למרות זאת לא הביאה מסמך כלשהו בנוגע לכך.

אשר לטענותיה נגד עיריית אילת, אינני מקבל טענות אלה, נכון שבית הספר צריך לשמור על מה שנעשה בתחומיו, אולם מכתב התביעה לא עלה פירוט כלשהו ממה שאירע בבית הספר ולפיכך אין באפשרותי לחייב את העירייה משלא הוכחה רשלנות מטעמה.

אשר לנתבעים 1 ו- 2, הם כאמור מסכימים לשלם את מחיר הנזק, אולם הנזק לא הוכח אף לא באבק ראייה.

התובעת טוענת טענות שונות מצד אחד היא טוענת שהיא לא יכולה לומר כמה עולים האופניים כיוון שהם נרכשו במתנה על ידי בנה האחר, מצד שני היא טוענת שעלות תיקון האופניים היא 2,000 ₪ אולם במקביל לכך היא טוענת שלא ניתן לתקן כלל את האופניים כי מדובר באופניים ישנים שאין להם חלקי חילוף, היא טוענת שהאופניים נמצאים בחנות לתיקון, אינם מתוקנים מסיבה זו או אחרת, לפיכך, ככל שהתובעת תשכיל להוכיח תביעתה, ניתן יהיה לקבל את התביעה או חלקה לפחות.

בדיון שהתקיים ביום 12.01.16 הוריתי לתובעת להמציא תוך 30 יום פירוט ומסמכים באשר לנזק שנגרם לאופניים. ביום 21.01.16 הגישה התובעת אסופת מסמכים מהם ניתן ללמוד כי המחיר ששילמה עבור האופניים המקוריים היה 4,162 ₪, היא קיבלה הצעת מחיר לתיקון האופניים בסך 2,720 ₪ והיא שילמה 800 ₪ עבור תיקון ראשוני אשר לא צלח.

הנתבעים הגיבו למסמכים ולטענתם עלות תיקון האופניים הינה כ – 380 ₪, אולם הם לא גיבו את טענתם במסמכים כלשהם.