ת"ק 11276-12-13 יפסייב נ' גורנבאום

עניינה של התביעה שלפניי, מחלוקת בין שותפים, על סכומים שעל הנתבע לשלם לתובע עם פירוק השותפות ביניהם.

התובע והנתבע ניהלו שותפות והסכימו על פירוקה. עם פירוק השותפות התחייב הנתבע לשלם לתובע סכום של 70,000 ₪, אשר ישולמו בתשלומים כפי שנקבעו בהסכם.

בתביעה שלפניי, טוען התובע, כי מתוך התמורה המוסכמת לא שולם לו סכום של 20,000 ₪, שאותו הוא תובע בתביעתו זו.

יצויין, כי בפניות קודמות של התובע אל הנתבע טען, בנוסף, כי הנתבע חייב לו כספים בגין תשלומי מסים ששילם התובע על חשבון הנתבע, אלא שאלו אינם חלק מההליך שלפניי.

בנוגע לסכום האמור, טוען הנתבע, כי שילם לתובע את הסכום האמור באמצעות העברת שיקים אותם קיבל מידי צד שלישי, מר אשר לוי, עבור רכישת רכב שרכש מר לוי מאת התובע.

התובע כופר בקבלת התמורה האמורה וביקש מהנתבע, כי זה יציג אסמכתאות לתשלום האמור.

על מנת לאפשר לנתבע להביא ראיות לשם הוכחת טענת התשלום, נדחה הדיון למועד אחר, שאליו זומן מר לוי.

מר לוי לא ידע לאיזה חשבון בנק הופקדו השיקים שמסר לנתבע, אך הסכים, כי יוצגו מסמכים מתוך חשבון הבנק שלו, על מנת שמתוך עיון בשיקים, ניתן יהיה ללמוד לאיזה חשבון הופקדו או לידי מי שולמו.

באותו דיון, אפשרתי לנתבע להציג מסמכים מתוך חשבון הבנק של לוי בתוך 90 יום.

בחלוף המועד, התבקשה ארכה להצגת המסמכים וזו ניתנה. הנתבע ביקש ארכה נוספת וגם הפעם ניתנה ארכה עד ליום 15.5.15.

חרף הארכות שניתנו, לא הוצגו המסמכים ואין לי אלא להכריע על יסוד טענות הצדדים.

עסקינן בסכום שחיובו על פי הסכם הפשרה, אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, אך הנתבע טוען, כי שילמו.