אלנקרי ואח' נ' אזרי ואח'

1.בפניי תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לתאונה אשר התרחשה ביום 2.10.16 בין רכב התובע ורכב הנתבע.

2.התובע עותר לסכומים הבאים:

4,668 ₪ בגין תיקון הרכב

600 ₪ בגין הוצאות השמאות.

3.הנתבע מצדו עותר לסכומים הבאים:

2678 ₪ ומע"מ 455 ₪, הוצאות שמאות 600 ₪.

4.על פי גרסת התובע הוא נסע ברח' התנאים ולפניו נסע הנתבע. שני הכלי רכב הגיעו לצומת שיש פניה ימינה (רח' גולדברג), ורכב הנתבע, לטענת התובע , עצר ואז:

"בשניות הוא עשה סיבוב של 180 מעלות מימין לשמאל" (עמוד 1 לפרוטוקול שורה 13).

התובע בעדותו הדגיש שהנתבע קיבל על עצמו כביכול את האחריות בתאונה ומכיוון שהציע לתובע שהוא,הנתבע, ייקח את הרכב לחברון מקום שבו הוא משרת בצבא ושם הוא יסדר את התיקון. לא זו בלבד אלא מספר ימים אחרי התאונה, הנתבע אכן התייצב בביתו של התובע על מנת לקחת את הרכב אך התובע סירב. התובע לא היה מעוניין שרכבו יגיע לחברון.

5.גרסת הנתבע ועדיו שונה: לא דובר בפניה של 180 מעלות, אלא הנתבע אכן עצר את הרכב על מנת לפנות שמאלה ולהיכנס למקום חניה בצד השני של הכביש, הוא לטענתו אותת, הסתכל במראה ואכן הבחין ברכב התובע במרחק סביר המאפשר לנתבע לבצע את הפניה. ואז פתאום רכב התובע נכנס ברכב הנתבע.

6.שני נוסעים שנסעו ביחד עם הנתבע ברכבו מר רוסלן טקצוק ומר שי רבינוביץ אישרו את גרסת הנתבע, תוך ציון שאכן אותת לפני פנייתו.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד. ולהלן הנימוקים לכך:

א.כללית העדפתי גרסת הנתבע ועדיו לעומת גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה.