ת"ק 10870-01-15 חרש נ' מאיר קירור ערד (2000) בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 15.4.2015 בשל אי הגשת כתב הגנה מטעמה של המבקשת, ובהעדר התייצבות לדיון ההוכחות שנקבע ליום 12.3.2015.

ראוי לציין שעל פי הנתונים שבפניי הזימונים לדין ולדיון הומצאו כדין ומבעוד מועד למבקשת.

המשיב- התובע הגיש תגובה מטעמו והביע התנגדות לביטול פסק הדין, והוגשה תשובה מטעם המבקשת.

המבחנים העיקריים לצורך ביטול פסק הדין הינם- האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, האם הוצגו טעמים המצדיקים את העדר הגשת כתב ההגנה בתוך המועד שנקבע בדין, והאם הועלו טענות הגנה הראויות לבירור, כאשר בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת הטענות, או בדרכי הוכחתן, וכן יש ליתן את המשקל המתאים לכך שזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות הינה בבחינת זכות יסוד.

מנהל המבקשת, מאיר תורג'מן, טען שלא היה באפשרותו להתייצב לדיון שנקבע ביום 12.3.2015 מפאת מצבו הבריאותי, ובשל נסיבותיו האישיות, עת היה מרותק למיטתו, מועד הדיון נשתכח ממנו.

עוד נטען כי המשיב ושני אנשים נוספים התפרצו לבית העסק שהוא מנהל, ובאקט כוחני ותחת איומים, נטלו שלא כדין שלושה מזגנים על אריזתם.

עוד טען כי באמתחתו טענות הגנה טובות ויש מקום להורות על ביטול פסק הדין על מנת ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט.

המשיב טען כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר, ביום 18.8.2015, בעוד שפסק הדין הומצא למבקשת ביום 3.5.2015, דהיינו באיחור של מספר חודשים. ברשותו ראיות של ממש לקיומו של החוב הנטען כלפי המבקשת, ולא צורף אישור רפואי לגבי מצבו הנטען של מנהל המבקשת, מה גם שבמועד הדיון הוא נראה כשהוא כשיר.

פסק הדין ניתן ביום 15.4.2015.

על פי הנתונים שבפני עולה שפסק הדין הומצא למנהל המבקשת ביום 3.5.2015.

יוצא אפוא שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף למעלה משלושה חודשים ממועד המצאת פסק הדין למבקשת.