ת"ק 10814-11-14 לוי נ' אסיף

בפניי תביעה לפיצוי בסכום של 6,500 ₪ עקב ביטול זכרון דברים שנרשם בין בעלי הדין ביום 26.6.14 שלפיו הנתבעת התחייבה למכור לתובע רכב מסוג וולקסווגן טרנספורטר תמורת

105,000 ₪. התובע בעת חתימת זכרון הדברים נתן 5,000 ₪ מקדמה ולא דאג להעביר את הרכב לבדיקה כלשהי. מכיוון שמדובר ברכב שהותאם לנכה 100%, היה צורך על פי חוק של הנתבעת להעביר את הרכב לשימוש כרכב רגיל ולכן קבעו להיפגש לסיים את העסקה אחרי שהיא תבצע את הנדרש.

ב-7.8.14 התובע הגיע לנתבעת כאשר ברשותו שיק בנקאי על סך 100,000 ₪ והוא מלווה עם אביו על מנת שיכול לסיים את העסקה וכבר לנסוע ברכב החדש הביתה. אז הרכב לא הניע והתברר תוך כדי בדיקה שהמצבר גמור. התובע סבר שאחריותה של הנתבעת לסדר את העניין והוא ביקש ממנה הפחתה במחיר של 2,000 ₪ אבל הוא נענה בסירוב.

בעדותו בפניי התובע טוען שמדובר במצבר יקר, בסביבות 1,500 ₪. כמו כן, התובע גילה באותו מפגש כי בניגוד לרצונו פורק מהרכב אביזר שמאפשר פתיחת דלת מרחוק. לטענתו לא היה צורך לפרק חלק זה ולכן הרכב פחות מתאים לו מאשר מה שהוא חשב. לאור כך ולאור העובדה שהנתבעת סירבה לחלוטין להפחית את סכום הרכישה עקב בעיות עם המצבר, התובע החליט לחזור בו מהעסקה וביקש את כספו בחזרה. הצדדים נפרדו ללא הסכמה על מה שיהיה. זמן מה אחר כך, הנתבעת הצליחה למכור את הרכב לאדם אחר.

בכתב הגנתה מציינת הנתבעת שב-31.5.12 היא רכשה מצבר חדש עם אחריות למשך 20 חודשים ולכן הופתעה לחלוטין שהרכב לא הניע. אולם באותו ערב של המפגש עם התובע ב-7.8.14 היא כבר רכשה מצבר חדש תמורת 800 ₪ והייתה מוכנה להשלים את העסקה. אולם כאשר היא דיברה על כך עם התובע, הוא עמד על ביטול העסקה וקבלת המקדמה בחזרה.

במכתב שהנתבעת כתבה לתובע ב-22.8.14, הנתבעת הציעה לתובע החזר של 1,000 ₪ תוך טענה שהיו לה הוצאות כתוצאה מהעסקה: 800 ₪ בגין המצבר והפסדים אחרים עקב ביטול העסקה.

הנתבעת לא התייצבה לדיון אשר התנהל בלעדיה.

לאחר ששקלתי את טענות התובע ועיינתי בכתב ההגנה, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.זכרון הדברים מהווה התחייבות הדדית אשר מחייבת את הצדדים ולא נרשם בו כל סייג או כפיפות לבדיקה כלשהי. מקובלת עליי טענת התובע שהתייצב ביום 7.8.14 בכוונה להשלים את הרכישה. כמו כן, מקובלת עליי שהייתה זאת אחריותה של הנתבעת להפחית מסכום העסקה את ההוצאה הכרוכה בהחלפת המצבר.

2.באשר לעניין פתיחת הדלת מרחוק על ידי שלט, שוכנעתי בניגוד לטענת התובע שמדובר באביזר הקשור לנכותה של הנתבעת ואין בסיס לצפות ממנה לשנות את העניין.

3.מכלל הראיות ברור ששני הצדדים חזרו בהם מהעסקה. בנסיבות אלו, על הנתבעת להחזיר לידי התובע את סכום הפיקדון פחות הוצאות סבירות שהיו לה כתוצאה מכניסתה לעסקה. בהקשר זה לא מקובלת עליי הטענה שיש לה הפסדים של 4,000 ₪ אבל בוודאי יש להחזיר לה את הסכום שהיא שילמה בגין המצבר וסכום סביר בגין הוצאותיה אותו אני מעמיד בסכום של 700 ₪.