מרלי ואח' נ' שניאור ואח'

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעות ע"ס 24,850 ₪.

2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "לאה") הגישה תביעה שכנגד נגד התובע ע"ס 33,334 ₪.

3. הנתבעת מס' 2 (להלן: "רבקה") הגישה אף היא תביעה שכנגד נגד התובע ע"ס 10,000 ₪.

4. בכל עת רלוונטית לאה היתה הבעלים של דירה הנמצאת ברח' הזית 21 בקרית ביאליק, ורבקה היתה המתווכת מטעם לאה להשכרת הדירה (להלן: "הדירה").

5. ביום 21.3.14 נערך ונחתם הסכם שכירות בין התובע לבין לאה בתיווכה של רבקה לפיו התובע שכר את הדירה מלאה לתקופת של 12 חודשים החל מיום 1.4.14 ועד ליום 31.3.15 עם אופציה לטובת התובע להארכת תקופת השכירות לשנתיים נוספות בתנאים שנקבעו בסעיף 3 של חוזה השכירות (להלן: "חוזה השכירות").

6. התובע טען בתביעתו כי בשל סכסוך קשה עם בת זוגתו ובנם המשותף הוא נאלץ בגילו המבוגר לחפש דירה לשכירות במהלך חודש מרץ 2014 כאשר היה חשוב לתובע שהשכירות תהיה לטווח ארוך.

התובע טען בתביעתו שהוא שיתף את גב' ורד ממשרד רבקה במה שעובר עליו ולטענתו הנתבעות שיקרו ורימו אותו בעניין עבודות תמ"א 38 במבנה שבו נמצאת הדירה המדוברת.

לטענת התובע, הוא נאלץ לעזוב את הדירה כעבור 17 חודשים מתחילת השכירות במקום 3 שנות שכירות לפחות.

התובע עתר בתביעתו לחייב את הנתבעות להשיב לו את הסכום ששילם ללאה בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש וטראומה מתוצאות המעבר לדירה חדשה תוך זמן קצר.

7.לאה טענה בכתב ההגנה שהגישה שעובר לחתימה על חוזה השכירות היא עדכנה את התובע כי הבניין שבו נמצאת הדירה עומד בפני פרויקט תמ"א 38 וכי היא לא חתמה על מסמכי הפרויקט ולא ניתן לדעת אם בכלל יחלו בביצוע העבודות (לטענתה עד למועד הגשת כתב ההגנה ביום 8.12.16 העבודות טרם החלו).