צ'כובסקי נ' שופרסל בע"מ ואח'

ביום 7.01.17 התובע רכש אצל הנתבעת מס' 1 און-ליין מדיח כלים מסוג בוש ושילם 2,199 ₪. ביום 15.1.17, בוצעה התקנה של המוצר על ידי מתקין מטעם הנתבעת 2.

התובע מלין על כך שבעת מסירת המוצר לא קיבל לידיו הוראות בעברית להפעלה או תעודת אחריות.

לטענתו, חזר וביקש מספר רב פעמים לקבל את המסמכים ללא הצלחה, ולכן כבר ביום 8.2.17, הגיש תביעה זו כשהוא עותר לפיצוי לדוגמה עקב הפרות 31 א', 18 א' ו- 14 ג' של חוק הגנת הצרכן בסכום של 5000ש"ח .

עמדת הנתבעות היא כדלקמן:

נתבעת מס' 1 העבירה מיד את כל בקשותיו לנתבעת מס' 2 שהיא הגוף האחראי לספק שירותים לתובע בקשר למוצר.

מטעם הנתבעת מס' 2 נטען שב- 17.1.17 נשלח ללקוח הוראות הפעלה למוצר בדואר ישראל וגם במייל דרך רשת שופרסל. כאשר התובע אכן התלונן שההוראות אינן מתאימות לסוג של המדיח, הנתבעת מס' 2 סיפקה שוב פעם את החומר ביום 16.2.17 באמצעות דואר אלקטרוני, כולל תעודת אחריות.

יש להוסיף שהנתבעות טוענות שהתובע הוא תובע סידרתי.

התובע רכש שלוש מוצרים דרך הנתבעת מס'1 והגיש תביעה בכולם.

הופניתי לפס"ד 50119-05-16 בימ"ש לתביעות קטנות בחדרה שבו בימ"ש סבר שהתובע "מחפש" תירוצים להגיש תביעות ותביעתו שם נדחתה עם חיוב בהוצאות שטרם שילם אותן.

התובע לא הכחיש שלא שילם את ההוצאות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה הזו באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

1.מכלל הראיות עולה שהתובע אכן קיבל, אם כי באיחור, הוראות הפעלה של המוצר בעברית אשר תואמות את המוצר.

נכון שחל שיהוי באספקת ההוראות.

2.בכל הנוגע לתעודת האחריות, התעודה שסופקה לו מתייחסת למכונת כביסה ולא למדיח.