אוזון נ' שיר שמידט ואח'

רקע

1.לפני תביעה במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 4,500 ₪ , סכום זה הופחת בהסכמת הצדדים, במהלך הדיון בתביעה לסך של 3,847 ₪ בלבד, הואיל והתובע זכאי לקיזוז המע"מ. זאת, בגין נזקים שנגרמו לרכבו מסוג פורד אדג' בתאונה שקרתה ביום 12/12/17 בכביש 461 לכיוון מזרח. בעת התאונה הנתבע 1 נהג ברכב החכר ליסינג מסוג סיטרואן בבעלות הנתבעת 2 .

2.לצדדים גרסאות שונות באשר לנסיבות התרחשות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה

3.התקיים לפני דיון בו העידו: התובע והנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). (כל ההדגשות בציטוטים מפרוטוקול הדיון אינן מופיעות במקור והן שלי א.ד.)

עדותו של התובע

4."הנתבע היה בשול הימני. אני עמדתי עם הרכב, הרכב שלפניי המשיך לנסוע, ברגע שהתפנה קצת מקום, הוא עקף אותי מימין ופגע בי בכנף ימני קדמי פגוש קדמי. בטופס שמילא לחברת הביטוח, כתב הנתבע מצטט "הנהג לא רצה לתת לי להיכנס לפניו... "( ש' 16-19 ע' 2 לפרוטו')

עדותו של הנתבע

5."במועד התאונה נסעתי ברכבי בנתיב הימני כשהתובע היה מאחורי גם הוא בנתיב הימני. התובע ניסה לעקוף את רכבי ובמהלך הניסיון לאט לאט דחק אותי ימינה, אני עצרתי והוא התקדם וכך קרתה התאונה, הוא שפשף את הצד ימני קדמי שלו כנף ימנית אחורית שלו, כנף ימנית שלי.

הרכב שלי עמד, הוא נסע והוא זה שגרם לתאונה. בניגוד למה שהוא תיאר שאני באתי מהשול וחתכתי לנתיב שלו, אלו לא פני הדברים. הוא ניסה לדחוק אותי לשוליים ולעבור ולזרוק אותי מהנתיב אני עמדתי ואז קרתה התאונה." ( ש' 8-13 ע' 3 לפרוטו')

דיון והכרעה

6.על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בהתאם לעקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי :

" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].