ת"ק 10386-04-16 אביב נ' גוטליב ואח'

לפניי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים ע"ס 25,000 ₪.

טענות הצדדים:

הנתבעים, או מי מהם, הינם בעלי נכס שברחוב כצנלסון 136 גבעתיים. התובעת שכרה את הנכס מהנתבעים מיום 27.4.06 ועד ליום 8.1.09.

לטענת התובעת, בעת שהיא קיבלה את החזקה בנכס בשנת 2006, היא השקיעה כספים רבים בשיפוצו. בסוף שנת 2008 קרס העסק שלה והיא נאלצה לעזוב את הנכס ולהחזירו לנתבעים. לאחר דין ודברים הסכים הנתבע לשלם לתובעת, כפיצוי על השקעתה בשיפוץ הנכס, את חובות הארנונה והחשמל שצברה התובעת בתקופת החזקתה בנכס. לטענת התובעת, בענין זה נחתם הסכם נושא תאריך 4.1.09, המצורף לכתב התביעה, בו נכתב כי הנתבעת תשכיר את הנכס בסכום גבוה מדמי השכירות הרגילים בסך 1,700 ₪, ובהפרש ישולמו במשך שנה אחת חובות הארנונה והחשמל שצברה התובעת בגין החזקתה בנכס עד ליום 31.12.08.

לטענת התובעת, היא סברה כי בכך הוסדרו חובות הארנונה והחשמל ולפיכך היא הופתעה לגלות בחודש דצמבר 2013 כי תלוי ועומד נגדה תיק הוצאה לפועל בגין חוב ארנונה לעיריית גבעתיים, לתקופה בה החזיקה התובעת בנכס.

התובעת הגישה התנגדות בתיק ההוצאה לפועל ובדיון שהתקיים בבית המשפט נדחתה ההתנגדות כאשר לטענת התובעת הציע לה בית המשפט לדרוש את תשלום החוב מאת הנתבעים. מכאן התביעה דנא.