ת"ק 10230-03-15 - פסקדין

1.לפניי תביעה כספית שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.09.2014, בין כלי רכב, מ"ר 26-806-73 שבבעלות התובע ושננהג בידי התובעת בעת קרות התאונה (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 35-662-14 שבבעלות הנתבע 2, שננהג בידי הנתבעת 1 בעת קרות התאונה ושהיה מבוטח בעת התאונה אצל הנתבעת 3 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעים, אשר בעת שהתובעת החלה לנסוע עם רכבה לאחר שאפשרה לנהגת רכב הנתבעים להשלים את החניה במקביל למדרכה מצד ימין של הכביש ורכב הנתבעים נעצר, המשיך רכב הנתבעים לבצע נסיעה לאחור מבלי לתת דעתו לרכב התובעים הממשיך בנסיעתו ופגע בו בדופן ימין קדמי. כמו כן, טוענים התובעים כי גם מראת צד ימין של רכב התובעים נעקרה ממקומה כתוצאה מהתאונה. התובעים מבהירים כי הנזק למראה לא צוין בדוח התאונה כיוון שסברו כי לא נגרם כל נזק למראה תוך מחשבה כי במוסך יוכלו להשיב את המראה למקומה.

מנגד, הנתבעים אינם חולקים על עצם קרות התאונה ועל אחריותה של נהגת רכב הנתבעים לתאונה, אלא הן חולקים על היקף הנזק הנטען. לטענת הנתבעים, כתוצאה מהתאונה לא נגרם כל נזק כתוצאה מהמגע בין הרכבים. לטענת הנתבעים, הנזק שנמצא על ידי שמאי מטעם התובעים ברכב התובעים נגרם ככל הנראה בשל תאונה אחרת.

3.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה ולעניין האחריות לקרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו נהגות הרכבים המעורבות בתאונה ושמעתי את טענותיהם של התובע ושל הנתבע 2.

5.בתום ישיבת ההוכחות סיכם התובע וסיכמה נציגת הנתבעת 3 את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך עיון בחוות דעת שמאי התובעים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שהאחריות לקרות התאונה תחול על נהגת רכב הנתבעים, אלא שלנהגת רכב התובעים ישנה רשלנות תורמת בשיעור 20%, ובכפוף לאמור בסעיף 6.6 להלן.