ת"ק 10214-09-14 פרץ ואח' נ' לה קלוב מדיטראנה ישראל בע"מ

לפניי תביעה לפיצוי על סך של 32,404 ש"ח שעילתה הפרת התחייבויות למתן שירותי נופש.

העובדות לפי כתב התביעה

1.התובעים הם בני משפחה אחת: זוג הורים וארבעה ילדים אשר היו במועדים הרלוונטיים בגילאים שנתיים, שש, שש ועשר. הנתבעת היא סוכנות המשווקת בישראל חבילות נופש בכפרי נופש הידועים בשם המותג "Club Med". ביום 7.6.2010 רכשו התובעים מהנתבעת חבילה בכפר הנופש קלאב מד נפיטיה שבאיטליה, לתקופה של שבעה ימים, בין התאריכים 21.8.2010 עד 28.8.2010 (במאמר מוסגר יצוין כי דומה שמדובר בטעות סופר, שכן בהזמנה צוין כי היא הייתה בין התאריכים 20.8.2010 ל-27.8.2010). החבילה כללה טיסות הלוך ושוב, לינה בשני חדרים צמודים, שהות ופעילות בכפר הנופש לשבעה לילות ולשבעה ימים, וזאת בתמורה לסך של 6,984 אירו, שווי ערך ל-32,413 ש"ח נכון למועד ההזמנה. ההזמנה נרכשה בד בבד עם בני משפחה נוספים ממשפחת הרדי-גרינברג: אמו של התובע ובן זוגה, מר דורי הרדי, שעל שמו נרשמה ההזמנה, וכן את בנו של מר הרדי, בת זוגו ושלושת ילדיהם.

2.עם הגיע התובעים לכפר הנופש, הם נתקלו לטענתם במספר מחדלים ואי-התאמות. התובעים הופתעו לגלות שמשפחתם שובצה בשני חדרים צמודים, ללא מעבר ביניהם, הממוקמים בבניין נפרד מהבניין שבו שהו שאר בני משפחתם המורחבת, משפחת הרדי-גרינברג. הדבר הקשה עליהם ליהנות מהנופש ממספר טעמים: ראשית, התובעים 2-1 תכננו שאמו של התובע 1 (ששובצה כאמור בבניין נפרד), תסייע להם בשמירה על הילדים בעת הצורך; וכן תוכנן שילדי שתי המשפחות ישחקו אלה עם אלה. השיבוץ הנפרד הקשה על כך. שנית, היעדר מעבר בין שני החדרים שהוקצו לתובעים לא אפשר להורים להלין את ילדיהם הקטנים בחדר נפרד. על כן נאלצו התובעים כולם לישון בצפיפות בחדר אחר, ונגרעה פרטיותם של התובעים 2-1.

3.המחדל העיקרי של כפר הנופש, לגרסת התובעים, הוא שיום לאחר שקיבלו את שני החדרים שהוקצו להם, החליטה הנהלת כפר הנופש – על דעת עצמה ובלא שהתובעים ביקשו זאת – להקצות אחד מהם לאדם אחר – Bruno Esposito שמו. הדבר נעשה בלא שהתובעים או מי מהם השיב את הכרטיסים החכמים ששימשו מפתחות לחדר. מי מעובדי כפר הנופש ביטל את הכרטיסים החכמים ולמעשה "נטל" חזרה את החדר על דעת עצמו, והתובעים גילו להפתעתם שבחדר שקיבלו שוהה אדם זר.

4.לנוכח מחדלים אלה פנו התובעים למשרדי הנהלת כפר הנופש בבקשה לפתור אותם וליתן מענה חלופי, ללא הועיל. בתגובה דרש התובע 1 (להלן – "התובע") מהנהלת הכפר פיצוי והחזר כספי. אף שההנהלה הצדיקה את טענות התובעים ולא הבינה כיצד בוצעה הזמנה לקויה כאמור, היא הפנתה אצבע מאשימה לנתבעת וביקשה מהם לפנות אליה בנושא. לכששבו ארצה, פנו התובעים (ביום 6.10.2010) לנתבעת ודרשו השבה ופיצוי כאמור. ביום 19.10.2010 נדחתה דרישתם.

5.מכאן התביעה דנן. התובעים עותרים לפיצוי בגין הפרדת חדריהם מחדרי משפחתם המורחבת בסך של 6,000 ש"ח; השבה בגין היעדר תמורה עבור החדר שניטל מהם, בסך של 16,206.72 ש"ח (מחצית מסכום ההזמנה); פיצוי בגין הפרת ההסכם, טרדה ועגמת נפש שנגרמה להם, בסך של 6,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד מועד הגשת התביעה.

ההגנה

6.כטענות סף טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית; כי היא הוגשה בשיהוי ניכר; כי בית משפט זה נעדר סמכות בינלאומית לדון בה; כי הפורום הנאות הוא בית משפט בצרפת; וכי דינה להתברר לפי הדין הצרפתי. זולת טענת השיהוי (שאליה אתייחס בהמשך), זנחה הנתבעת – בהמלצת בית המשפט – את טענות הסף האחרות, וביכרה להתמודד עם התביעה לגופה.