ת"ק 10143-11-16 כהן נ' מונה טורס בע"מ

לפני תביעה על סך 7,300 ₪ בה טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בשל כשלים שנפלו בחופשה שהזמין.

מכתב התביעה עולה כי התובע הזמין עבור משפחתו חופשה, לאחר שנמסר לו כי האוכל בחופשה יוכן על ידי שף ישראלי מקצועי וכי החופשה מתאימה לאוכלוסיה דתית. במלון התברר לתובע שהשף המובטח לא נמצא במקום, כי האוכל לא היה אכיל (לטענתם) וכי דלתות חדרי המלון נפתחות רק באמצעות כרטיס מגנטי (ובאופן שלא ניתן לעשות בו שימוש במהלך השבת). עוד נטען כי באוכל נמצאו בעיות כשרות חמורות – אוכל חלבי שהוגש בכלים בשריים, בישול על ידי טבחית לא יהודיה ועוד.

התובע טוען כי כשפנה לנתבעת בטענות אלו נטען כי לא הובטחו לו הדברים שטען להפרתם וכי מצד המלון הועלו טענות על התנהלות התובע ומשפחתו.

הנתבעת טענה, להגנתה, כי היא ספקית שירות לחברת "נופש כשר" ממנה הזמין התובע את החופשה, כך שאין כלל יריבות בין הצדדים. עוד נטען כי לא הובטחו לתובע חדרים צמודים (לאור הטענה כי אלו הובטחו ולא סופקו), כי בהסכם ממילא צוין שיתכנו מקרים בהם ישונה המלון או השירות, כי האוכל היה טוב וכשר ומעולם לא הובטח כי השף הישראלי הנזכר בתביעה יבשל אלא כי המזון בפיקוחו. עוד נטען כי לא הובטח לתובע מפתח לחדרי המלון בשבת.

לתביעה צירף התובע פרסומת של חברת "נופש כשר" בה לא צוינו פרטי ההתקשרות. כן צורפה מודעה נוספת שנשלחה לתובע במייל – אף היא ללא פרטי ההתקשרות (אך בציון "מלונות כשרים" ו-"אירוח לפי חוקי הכשרות"). כן צירף התובע כתבת תדמית עיתונאית ובה ההתייחסות הנזכרת בתביעה לשף הישראלי.

על גבי טופס ההזמנה שצורף לכתב התביעה מתנוסס שמה של הנתבעת לצד שם חברת "נופש כשר". בטופס ההזמנה: (א) אין התייחסות לבקשה שהחדרים יהיו צמודים; (ב) בסעיף הכשרות מצוין כי "רמת הכשרות והיקף הכשרות הינו באחריות הספק המקומי בלבד"; תוספת להזמנה בכתב יד לא שינתה מן האמור.

נוכח האמור, דין התביעה להדחות. מבלי להדרש לשאלת היריבות בין הצדדים, שאיני צריך להכריע בה נוכח המסקנה שלהלן, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח כל הפרה של ההסכם בינו ובין הנתבעת. התובע הסכים לתנאי בהסכם ולפיו רמת הכשרות במלון תהיה באחריות הספק המקומי וממילא אינו יכול להלין בפני הנתבעת על אי עמידה ברמה זו או אחרת לה ציפה. באשר לכשרות המזון ולזהות הטבח – לא מצאתי כי הובטח לתובע כך או אחרת, ואין להיאחז באמירת אגב בכתבה עתונאית כדי לבסס חבות משפטית. גם הטענה בדבר אי קבלת חדרים צמודים דינה להדחות – גם אם התובע סבור כי "הגיוני ובסיסי" שמשפחה עם ילדים תקבל חדרים צמודים, וגם אם צפיה זו יכולה להשמע הגיונית, הרי שמשלא הועברה בקשה מעין זו למלון מבעוד מועד (לא בהזמנה המודפסת ולא בהערות שצורפו אליה בכתב יד, על ידי התובע ומשפחתו בעצמם) לא ניתן לומר כי הופרה הבטחה כלשהי בהקשר זה.

יש להצר על כך שחלק מציפיותיו של התובע מן החופשה המשפחתית נכזבו אולם לא מצאתי כי די בכך על מנת שתוטל אחריות משפטית ברמה הנדרשת בהליך אזרחי לשם קביעת חבות על הנתבעת. משכך, ובשים לב לכלל הידוע ולפיו המוציא מחברו – עליו הראיה, דין התביעה להדחות.

לפנים משורת הדין, ולאחר שמצאתי כי גם אם נפלה טעות אצל התובע הרי שזו היתה בתום לב, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.