ת"צ 9661-10-12 לנצט נ' גבינות משק יעקבס בע"מ

המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

לטענתו המשיבה, שעיסוקה בייצור ושיווק מוצרי חלב, הפרה את הוראות סעיף 107.4 לתקן ישראלי מס' 285 ("התקן") הקובע שתכולתם של מוצרי חלב מסוימים תסומן ביחידות משקל ולא ביחידות נפח. לטענת המבקש מוצרי המשיבה, ובהם בין השאר גבינת עיזים 5%, גבינת משק 5%, יוגורט כבסים (כך במקור!) 5% BIOטבעי, יוגורט עיזים 3% ועוד, סומנו לעניין תכולתם ביחידות נפח (מ"ל) ולא ביחידות משקל (גר') כפי שדורש התקן.

לאחר שהושלמה הגשת כתבי הטענות בבקשת האישור התקיים ביום 24.12.13 קדם משפט, ובגדרו הציעה המשיבה שההליך יסתיים בהסכם פשרה שלפיו תתרום המשיבה במהלך השנים 2014–2015 מוצרים מתוצרתה בשווי קמעונאי של 60,000 ₪ בכל אחת מן השנים, ובסך הכול סכום של 120,000 ₪. על-פי ההצעה, התרומה תוענק לשתי עמותות: הוועד למען החייל בצומת חדרה שבכביש החוף ועמותת חסדי נעמי. בנוסף הסכימה המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 40,000 ₪ (בתוספת מע"מ). יצוין גם, כי מתשובת המשיבה הסתבר שלאחר שהיא הועמדה על הפרת הדין המיוחסת לה, היא תיקנה את כיתוב ציון התכולה על מוצריה. בא כוח המבקש הסכים להצעת הפשרה של המשיבה. בתום הדיון החלטתי לא לדחות על הסף את ההסכם המוצע והוריתי על פרסום דבר ההסכם, בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 ("החוק") והחלטתי, לא בלי היסוס, להימנע מלהורות על מינוי בודק.

ביום 10.6.14 הוגשה הודעת היועץ המשפטי לממשלה ("היועץ המשפטי"), שלפיה הוא לא מצא מקום להתנגד להסכם הפשרה והותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. בצד זאת, מצא היועץ המשפטי לנכון להעיר מספר הערות, ובהן שהמשיבה לא תוכל לזקוף את התרומה שעל-פי הסכם הפשרה כתרומה פילנתרופית מצדה בכל צורה שהיא, שהצדדים יציגו לבית המשפט את כל המידע והפרטים הנוגעים לעמותות המיועדות לקבל את המוצרים על-פי הסכם הפשרה, ובכלל זה גם קשרים של הצדדים עם עמותות אלה או התחייבויות אחרות כלפיהן, ככל שישנן כאלה. עוד הציע היועץ המשפטי שחלק משכר טרחת בא כוח המבקש יידחה עד אשר יושלם ביצוע התחייבות המשיבה על-פי הסכם הפשרה. בתגובתם המשותפת של הצדדים להודעת היועץ המשפטי, שהוגשה ביום 26.6.14, טענו הצדדים שיש לדחות את הערותיו, ובהתאם לכך לאשר את הסכם הפשרה כפי שהוצע.

עמדה זו של הצדדים אינה מקובלת עליי ואני דוחה אותה, והגם שהחלטתי לאשר את הסכם הפשרה – בכוונתי להורות על שינויים בו, שחלקם מתייחסים גם להערות היועץ המשפטי.

בעיקרו של דבר, נראה לי שהסכם הפשרה הוא ראוי וסביר ולכן יש מקום לאשרו. הפרת הוראות התקן על-ידי המשיבה גרמה לפגיעה בציבור הצרכנים בכך, שבהעדר ציון תכולה כנדרש על-פי התקן נמנעה מהם האפשרות להשוות מחירי מוצרים דומים (ת"א 1169-07 הראל נ' שטראוס בריאות בע"מ (20.10.10)). שאלה אחרת היא כימותו של הנזק, ואף מבלי להרחיב את היריעה ניתן לומר שהתשובה לשאלה זו תיגזר, בין השאר, מנתח השוק שבו מחזיקה המשיבה, ובמילים אחרות – מהיקף מכירותיה.