ת"צ 9353-02-12 צורן ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח',ת"צ 57488-02-13 בן-חיים ואח' נ' הוט מובייל בע"מ

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה שעילתה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). יובהר כבר בפתח הדברים שלא הוגשו לבית המשפט התנגדויות להסדר הפשרה המוצע. היועץ המשפטי לממשלה, שתגובתו הוגשה גם מטעם נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, הודיע שאינו מתנגד להסדר הפשרה, אך מצא לנכון להעלות מספר הערות והסתייגויות. אלה יידונו להלן.

עניינה של הבקשה לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות בטענות של המבקשים, שהם בעלי מוגבלויות, לפיהן המשיבות לא עמדו בהוראות החקיקה וחקיקת המשנה ולא הנגישו כנדרש את ציוד הקצה והשירותים הניתנים על ידן לאנשים עם לקויות שמיעה, ראיה, מוגבלות בהפעלת הידיים ומוגבלות קוגניטיבית. לטענת המבקשים, המשיבות, המעניקות שירותי בזק כמשמען בחוק, לא עמדו בהוראות סעיף 19ג, 19יא ו-19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ובהוראות תקנות 9-4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק), התשס"ט-2009 (להלן: "התקנות"). נטען שהמשיבות לא עמדו בהוראת תקנה 4 לתקנות המחייבת העמדת שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם לקויות שמיעה, לאנשים עם לקויות ראיה, לאנשים עם מוגבלות בהפעלת ידיים ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. כמו כן נטען שהמשיבות לא פעלו בהתאם להוראת תקנה 5 לתקנות המחייבת העמדת שירות הודעות מסרונים המותאם לאנשים עם מוגבלות בראיה והעמדת מוקד שירות תיווך טלפוני לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. עוד הועלו טענות בנוגע לדרך סימון המוצרים ולדרך בה ניתן להתחקות אחר אותם מוצרים התואמים את בעלי המוגבלויות.

המשיבות הכחישו את טענות המבקשים. לטענתן הן עמדו בדרישות הנגישות המפורטות בתקנות ובחוק וביצעו את ההתאמות שנדרשו מהן על פי דין. הן העלו טענות שונות גם בנוגע לשאלה אם התקנות הותקנו בסמכות ואם הן חלות עליהן.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 11.11.12 בבקשת האישור בת"צ 9353-02-12, הועלו נקודות שונות העשויות לשמש כבסיס למשא-ומתן למתווה פשרה אפשרי. הובהר שנראה כי ככלל מוטלת על הנתבעות חובה לפעול בהתאם להוראות התקנות אך לא מעבר לכך, וכי חלק מהוראות התקנות מעלות שאלות פרשניות הראויות לדיון. במהלך הדיון ניתנו מספר דגשים ספציפיים. בתום הדיון ביקשו הצדדים לנהל משא-ומתן מתוך תקווה להגיע להסדרה כללית של הנושא באופן שיקדם את עניינם של בעלי המוגבלויות. לאחר אותו דיון הוגשה לבית המשפט תובענה נוספת הנשענת על עילות דומות (ת"צ 57488-02-13), כנגד משיבה נוספת שלא נכללה בתובענה הראשונה (הוט מובייל בע"מ). בהסכמת הצדדים לא נקבע מועד לדיון באותה תובענה, והצדדים לתובענה זו הצטרפו למשא-ומתן שבמסגרת התובענה הראשונה.

בתום משא-ומתן ממושך הגיעו הצדדים לשתי התובענות להבנות שגובשו לכלל הסדר הפשרה המפורט שהוגש לבית המשפט. בעיקרו של דבר כולל הסדר הפשרה המוצע קביעה לפיה יציעו המשיבות ללקוחותיהן לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה התואם ללקוחות בעלי לקויות שמיעה, כאשר ייעשה מאמץ לשווק להם מכשירים הנגישים ברמה שהיא אף מעבר לזו שקבועה בתקנות. הוסכם כי המשיבות המפעילות שירותי תקשורת סלולאריים יאפשרו ללקוחות בעלי לקות השמיעה שרכשו את חבילת הגלישה הגדולה ביותר לקבל בחינם הגדלה של חבילה זו בשיעור 50%. עוד הוסכם שהמשיבות תעמדנה לרשות לקוחותיהם בעלי לקויות הראיה לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה התואם ללקות זו. כמו כן תרכוש כל אחת מהמשיבות המפעילות שירותי תקשורת סלולאריים עד 300 מכשירים המצויידים באפליקציית ריי מדי שנה, למשך ארבע שנים מהמועד הקובע, ותעמדנה מכשירים אלה ללקוחות לקויי הראייה שיזדקקו להם. כן נקבע כי המשיבות תעמדנה לרשות לקוחותיהן לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה המתאים ללקוחות שלהם לקות בהפעלת הידיים ושני דגמים של ציוד קצה המתאים לאנשים עם לקות קוגניטיבית. עוד הוסכם שהמשיבות המספקות שירותי משלוח מסרונים בשפות עברית וערבית תעמדנה לרשות הלקוחות שירותי מסרונים קוליים בשפות אלה בהן הן מספקות שירותי משלוח מסרונים. ההסדר מוסיף וקובע הוראות לסימון התאמת נגישות של ציוד הקצה המותאם. בנוסף הוסכם על מתן אפשרות ללקוחות בעלי המוגבלות להתנסות במרכזי שירות במכשירים המוצעים להם. עוד הוסכם שלקוחות בעלי לקויות מהמין הנזכר לעיל יוכלו להחליף מכשירים שנרכשו על ידם בכפוף להוראות ההסכם ובמועדים שנקבעו בו.

לבד מכל אלה הוסכם על הקמת מוקד שירות תיווך טלפוני להעברת מסרים לשירות אנשים עם מוגבלות בשמיעה או דיבור, בשפות עברית וערבית. שירותי התיווך יינתנו גם באמצעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה, מסרונים, צ'ט ותוכנת וידאו. שירותים אלה לא יכללו מסרים והודעות מסוימים, כפי שפורט בסעיף 58 להסכם.

הסדר הפשרה כולל הוראות בעניין פרסום התאמות לנגישות, כאשר לצורך קמפיין הפרסום העמידו המשיבות יחדיו סכום של 475,000 ₪. סכום נוסף של 440,000 ₪ הוקצה לצורך עריכת קמפיין המשך לאנשים עם מוגבלות במשך ארבע שנים לאחר הקמפיין הראשוני. הוסכם כי לבד מהקמפיין יפורסמו עיקרי התאמת הנגישות באתרי האינטרנט של המשיבות, בעלון ובאחת החשבוניות החודשיות.