כהן נ' זבידה ואח'

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה, בתמצית, בטענה כי המשיבים אחראים לכך שבתקופה שבין 24.8.2011 ל- 1.12.2011 הוצג לרוכשי אגרות חוב של חברת אייס אוטו דיפו בע"מ מצג מטעה, לפיו אין חשש סביר כי החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה (כאשר זמן קצר לאחר מכן החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון). מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 5.11.2013 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבים, נושאי משרה ובעלי השליטה בחברת אייס אוטו דיפו בע"מ, בזמנים הרלוונטיים לתובענה (להלן: "בקשת האישור", "המשיבים", ו-"החברה", בהתאמה). זאת, לפי פריט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006: "תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה".

2. עניינה של בקשת האישור, בתמצית, בטענה כי בתקופה שבין 24.8.2011 ל- 1.12.2011 הוצג לרוכשי אגרות חוב של החברה מצג מטעה, לפיו אין חשש סביר כי החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה וכי הדירקטוריון קבע כך. נטען, כי המשיבים נושאים באחריות לנזק הכספי שנגרם למשקיעים עקב פרסום המידע המטעה. זאת, בגובה ההפרש בין המחיר שהם שילמו עבור ניירות הערך לבין המחיר שהיה משולם עבור ניירות הערך אלמלא נמסר המידע המטעה (יובהר, כי העסקאות אליהן מתייחסת בקשת האישור הן עסקאות שהתבצעו בשוק המשני - כלומר, החלפה של אגרות חוב בין משקיע אחד למשקיע אחר, ולא רכישות במסגרת הנפקה שביצעה החברה לציבור).

3. וביתר פירוט: ביום 24.8.2011 (להלן: "מועד הפרסום") פורסמו דוחות של החברה למחצית הראשונה של שנת 2011 (להלן: "הדו"ח" או "הדו"ח למחצית 2011"). בדוח נאמר כי הדירקטוריון קיים דיון, וקבע כי אין חשש סביר כי במהלך תקופת תזרים המזומנים החזוי לא תעמוד החברה בהתחייבויות הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן. בהתאם, ולאור הוראות תקנה 10 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970, בנוסחן באותה עת (להלן: "התקנות"), לא פורסם תזרים מזומנים חזוי לשנתיים הבאות – פרסום אשר אלמלא הקביעה האמורה היה מתחייב, לנוכח התקיימותם באותה עת של "סימני אזהרה", כהגדרתם בתקנה 10 לתקנות (להלן: "סימני אזהרה").

   ויובהר: לפי הוראות התקנות, כנוסחן באותה העת, מותר היה לתאגיד להימנע מפרסום תחזית תזרים מזומנים גם כאשר מתקיימים סימני אזהרה, אם הדירקטוריון קבע כי אין חשש סביר שבמהלך תקופה של שנתיים התאגיד לא יעמוד בהתחייבויותיו, והוצגו הנימוקים לכך. הסדר זה בוטל מאז.

4. ביום 1.12.2011 פורסמו שוב דוחות, עבור התקופה של תשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 (להלן: "הדוח המאוחר"). בשלב זה כבר לא נטען כי הדירקטוריון החליט שאין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, ולדוח המאוחר צורפה תחזית תזרים מזומנים. זמן קצר לאחר מכן נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון.

5. לטענת המבקש, המידע שפורסם בדוח למחצית 2011 היה מידע מטעה. בין היתר, משום שהוסתר מהציבור כי בחודש אוגוסט 2011 חברת גיזה זינגר אבן בע"מ הוציאה לחברה תחזית תזרים מזומנים, לפיה החברה צפויה להיות חדלת פירעון תוך מעט יותר משנה.