זהוראי נ' אליתה ליוינג ישראל בע"מ

 1.המבקש הגיש בקשה להסתלקות מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 כנגד המשיבה (להלן - "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור", ו"החוק", בהתאמה).

2.בבקשת האישור שהוגשה כנגד המשיבה טען המבקש כי המשיבה מפרה את חובתה בכל הנוגע למשלוח הודעות פרסומת לטלפון הנייד שלו, בלא שאישר לה לעשות כן.

3.בטרם הוגשה תגובה מטעם המשיבה לבקשת האישור, הגיעו הצדדים להסכמה המפורטת בבקשת ההסתלקות.

4.על פי המתואר בבקשת ההסתלקות, במענה לתובענה אשר הוגשה, באו הצדדים בדברים והוסכם כי המשיבה תרענן את נתוניה ותקפיד הקפדה יתרה לשלוח דיוור פרסומי רק למי שנתן לכך אישור מראש בהתאם להוראות הדין.

לאור הבהרות אלה, הסכימו הצדדים שבקשת האישור תימחק ותובענת המבקש כנגד המשיבה תידחה.

5.בכל הנוגע לגמול למבקש, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה; לפי הסכמת הצדדים הוסכם על גמול למבקש בסכום של 5,000 ש"ח, וגמול לב"כ בסכום של 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

באופן חריג אעיר, כי כשלעצמי, אני סבורה כי הסכומים הנקובים לעיל מופרזים בנסיבות, אך נוכח הסכמת המשיבה, אין בדעתי להתערב בהם.

6.המבקש והמשיבה מבקשים לאשר את ההסתלקות שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה.

לבקשה צורפו תצהיר המבקש ובא הכוח המייצג לפיהם לא קיבלו ולא הובטחה למבקש ובא כוחו כל טובת הנאה מהמשיבה או מכל גורם אחר בקשר להסתלקות מלבד האמור לעיל.