ת"צ 6915-12-25

1. זוהי החלטה בבקשה לסילוק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף. הוחלט לדחות את הבקשה, כמפורט להלן. 2. עניינה של בקשת האישור בטענה לגביית ארנונה ביתר ושלא כדין בשנת המס 2025, לגבי נכסים בסיווג מסחר באזור א'1. המבקשת מחזיקה בחנות במרכז המסחרי "ביג" בבאר שבע (להלן: "הנכס"). הנכס חויב בארנונה לשנת המס 2025 על יסוד שומת ארנונה שנתית שהוציאה העירייה, שכללה חיובים לפי קוד סיווג 389 (מסחר) וקוד סיווג 989 (מחסן). טענתה המרכזית של המבקשת היא כי העירייה גבתה שלא כדין את תעריף הארנונה לשנת 2025 לגבי נכס בסיווג מסחר באזור א'1 (לשטח שעד 100 מ"ר) (ולגבי מחסן המשמש בית עסק הנגזר מתעריף זה). לטענתה, "תהא אשר תהא הסיבה לכך שהתעריף המעודכן במערכת הגבייה של המשיבה עולה על התעריף החוקי, המעוגן בסעיף 23(א) לצו הארנונה, הרי שלפנינו גבייה ביתר ושלא כדין של ארנונה שדינה השבה". המבקשת הוסיפה ופירטה את "הסיבה המשוערת של הכשל בעטיו גבתה המשיבה ארנונה ביתר ושלא כדין מחברי הקבוצה". לשיטתה, אישור השרים להעלאה חריגה ניתן לשנת הכספים 2024 בלבד, מבלי שניתן אישור נוסף לשנת 2025, אך העירייה המשיכה לחייב לפי התעריף המוגדל, שלא כדין. המבקשת תמכה את טענותיה בחוות דעת של הכלכלן מר אריאל זיסקין, שלפיה קיים פער לרעת הנישומים בין התעריף החוקי הקבוע בצו הארנונה לבין התעריף שנגבה בפועל על ידי העירייה. על פי חוות הדעת, התעריף המעודכן במערכת הגבייה העירונית לשנת 2025 מגלם העלאה חריגה שלא אושרה לשנה זו.  הסעד העיקרי המבוקש הוא השבת סכומים שנגבו ביתר, לצד סעדים הצהרתיים. מנגד, טוענת העירייה כי גביית הארנונה לשנת 2025 נעשתה כדין ובהתאם לאישור השרים שניתן בשנת 2024, המאשר מתווה של העלאה מדורגת רב-שנתית החלה על השנים 2024 עד 2028. על יסוד טענתה זו, בקשה היא לסלק את בקשת האישור על הסף. 3.ברקע המחלוקת ההליך לאישור העלאת תעריף ארנונה.  סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 מסמיך את שרי הפנים והאוצר לאשר העלאה חריגה בתעריפי הארנונה מעל שיעור העדכון הכללי. בנוסף לחוק, תקנה 10(א) לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 הנושאת את הכותרת "אישור חריג", קובעת כי "מועצה רשאית באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שכל אחד מהם הסמיך להטיל ארנונה בשנת כספים מסוימת שלא כאמור בכללי העדכון". ככל שמועצת הרשות המקומית מעוניינת לשנות את התעריף תוך חריגה מכללי העדכון, עליה ליידע את הנישומים ולפנות לשרים לקבלת אישורם, כאשר אישור השרים הוא שמעניק תוקף להחלטת המועצה (בג"ץ 7425/09 טוטנאור בע"מ נ' שר הפנים ‏(‏ 3.1.2013‏)‏‏, בפסקאות 13-9).  כעולה מהמסמכים שהציגו הצדדים, ראשיתו של ההליך לאישור העלאת תעריף הארנונה הוא בפנייה מיום 22.5.24 של מנהל הארנונה בעירייה, לראש העיר ולחברי מועצת העיר במסמך שכותרתו "בקשה לאישור צו הארנונה לשנת 2024". בפנייה זו התבקשה "העלאה מדורגת של תעריפי המסחר במרכזי הקניות בדרך אליהו נאוי והשוואתם לתעריפי המסחר ב'מתחם הסיטי' של באר שבע ...".מטרת מהלך זה הייתה העלאת תעריפיהם של נכסים מסחריים במרכזי קניות בדרך אליהו נאוי באופן מדורג במהלך רב שנתי, "כך שישתוו לתעריפי הארנונה של נכסים מסחריים המצויים באזור המע"ר של העיר (המחויבים בתעריפים לפי אזור חיוב א')". לשם כך הוקם אזור מס חדש – אזור א1. במכתב צוין כי "התוכנית הינה רב שנתית ותיפרס למשך 5 שנים, כפי שיוצג". בהמשך לכך הוצגה טבלה המפרטת את שיעור העלייה המדורג לכל אחת מהשנים 2028-2024. הצעת מנהל הארנונה נדונה בוועדת הכספים ובמועצת העירייה. ביום 5.6.2024 אישרה מליאת המועצה את צו הארנונה לשנת 2025 על נספחיו, לרבות את מכתב מנהל הארנונה ופרוטוקול ועדת הכספים מס' 3/30 מיום 21.5.2024 (נספח 3 לבקשת האישור).נוסח ההחלטה הרשמי כפי שהוא מופיע בפרוטוקול המועצה הוא: "הוחלט לאשר (23 בעד, אין נגד, אין נמנע) את צו הארנונה לשנת 2025 על נספחיו לרבות מכתבו של מנהל הארנונה כפי שצורף, ולרבות פרוטוקול ועדת כספים מס' 3/30 מיום 21.5.2024". בהמשך לכך, פנה ביום 2.7.24 גזבר העירייה אל שרי הפנים והאוצר בבקשה לקבלת אישור חריג בהתאם להחלטת מליאת מועצת העיר (נספח י' לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת: "דברי הסבר לבקשת אישור חריג בארנונה לשנת 2024"). בין היתר התבקש אישור לגבי "העלאה מדורגת של תעריפי המסחר במרכזי הקניות בדרך אליהו נאוי לתעריפי המסחר ב'מתחם הסיטי' של באר שבע" בנימוקי הרשות נכתב כי: "התוכנית הינה רב שנתית ותיפרס למשך 5 שנים, כפי שיוצג...". בהמשך לכך הוצגה טבלה המפרטת את שיעור העלייה בכל אחת מהשנים 2028-2024. ביום 26.8.24 וביום 29.9.24 העבירה העירייה הבהרות למשרד הפנים, וביום 9.10.24 התקבל האישור, החתום על ידי שר הפנים.במסמך שכותרתו "אישור חריג להטלת ארנונה בשנת 2024" מיום 9.10.2024 (נספח ט לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת) הוחלט "5. לאשר הגדרת אזור א1 לנכסים המתוארים בסעיף 23א. לצו המיסים. 6. לאשר את החלטת המועצה לשינוי סיווג/ תת סיווג/ העלאה חריגה /הפחתה בארנונה לנכס המתואר בצו המסים כקוד נכס 389 ששטחו עד 100 מ"ר" (בעוד שהבקשה בהתייחס לשטחים מעל 100 מ"ר נדחתה).  4. המבקשת טוענת כי העירייה גבתה ארנונה לשנת 2025 בתעריף העולה על התעריף החוקי המעוגן בצו הארנונה לשנה זו, בהיעדר סמכות. היא הדגישה שאישור השרים להעלאה חריגה שניתן לעירייה התייחס לשנת 2024 בלבד, ולא כלל העלאה חריגה כלשהי בשנת המס 2025. המבקשת מפנה לכותרת האישור החריג; לכך שהאישור החריג בנוי על ציר זמן של שנת מס בודדת; ולכך שצו הארנונה המפורסם לשנת 2025 משקף רק את העדכון האוטומטי ללא העלאה חריגה. עוד נטען כי ראש העיר הצהיר בישיבת ועדת הכספים מיום 21.5.2024 (נספח 2 לבקשת האישור) ובישיבת המועצה מיום 5.6.2024 (נספח 3 לבקשת האישור), כי לגבי אישור צו הארנונה לשנת 2025, "אין עלייה יזומה", אלא רק "הטייס האוטומטי".  המבקשת נשענת על עניין עע"מ 5767/12 אלמוג יזמות תל אביב בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (18.6.2015; להלן: "עניין אלמוג"), שלפיה אישור השרים תקף רק כאשר המתווה המדורג מפורט במפורש בהחלטת השרים ובצו הארנונה עצמו, ולא רק בדברי ההסבר או בבקשה שהוגשה לשרים. בענייננו, טענה המבקשת, המתווה המדורג לא פורט באישור השרים לשנת 2024, לא עוגן בצו הארנונה לשנת 2024, ואילו בצו הארנונה לשנת 2025 מעוגן תעריף ללא העלאה חריגה.  המבקשת דוחה את הודעת ההבהרה מיום 4.02.2026 מטעם משרד הפנים, בטענה שנחתמה בדיעבד על ידי גורם פקידותי חסר סמכות, ומשכך אין בה כדי לרפא את היעדר הסמכות שבגבייה. בנסיבות אלו, המבקשת עומדת על כך שקיימת לה עילת תביעה אישית מבוססת וכי התובענה הייצוגית הינה הכלי הדיוני היעיל וההוגן לבירור המחלוקת. העירייה מצדה טוענת, כי הגבייה לשנת 2025 נעשתה כדין ובהתאם לאישור החריג של השרים, המשתרע על פני מתווה רב-שנתי (לשנים 2024–2028) של העלאה בשיעור 5.56% לקוד 389 באזור א1. העירייה מדגישה כי השרים אישרו במפורש את החלטת המועצה וכן את הגדרת אזור א1, המהווה את הבסיס למתווה הרב-שנתי. העירייה נסמכת על הודעת ההבהרה ששלח משרד הפנים לעירייה, שלפיה: "באישור החריג להטלת ארנונה לשנת 2024 שנחתם על ידי שר הפנים בתאריך 9.10.2024 אושרה החלטת מועצת עיריית באר שבע מיום 5.6.2024 בדבר העלאה חריגה בארנונה לנכסים המתוארים בצו המיסים כקוד נכס 389, כפי שהתקבלה". הודעת ההבהרה קבעה כי משמעות האישור היא שניתן אישור להעלאת ארנונה בשיעור של 5.56% "לכל אחת מהשנים 2024,2025,2026,2027,2028 לנכסים המתוארים בצו המיסים כקוד נכס 389, וזאת מעבר לשיעור העדכון" (נספח ד לבקשת העירייה לסילוק על הסף).  לטענת העירייה, יש לאבחן מקרה זה מהלכת אלמוג, שכן בענייננו אימצו השרים את החלטת המועצה עצמה שכללה את מתווה העלאה, ולא רק את דברי ההסבר. באשר לצו הארנונה, טוענת העירייה כי בניגוד לטענת המבקשת (טענה שקיבלה מקום מצומצם בבקשת האישור), הרי שבצו לשנת 2025 מופיע במפורש עיגון למתווה המדורג בדמות "פרסום אזור החיוב א'1 המתייחס לאותה העלאה מדורגת"; וכי מכל מקום אין בפגם שנפל בפרסום, כדי לשלול גבייה שאושרה כדין. העיריה הפנתה בהקשר זה לפסיקה הקובעת כי תעריף הארנונה שנקבע על ידי מועצת העיר הוא הקובע, אף אם נפלה טעות בתעריף בנוסח צו הארנונה שפורסם.  לבסוף, מדגישה העירייה כי פעלה בשקיפות ושלחה הודעות פרטניות למחזיקים ביום 18.6.2024 ובמסגרת חשבונות הפרשי הארנונה לשנת 2024; ובכך מילאה את התכלית של מסירת מידע ויידוע שעליה עמד בית המשפט בעניין אלמוג. העירייה הפנתה להודעה מיום 18.6.2024 למחזיקים, אשר צורפה להודעת החיוב בארנונה וכותרתה: "עדכון בדבר בקשה לאישור שינוי סיווג/תת סיווג ו/או העלאה ו/או הפחתה חריגה בצו הארנונה לשנת 2024", המתייחס להחלטת המועצה מיום 5.6.2024, ועל הכוונה להביאה לאישור השרים. בהודעה זו פורט הצורך בהעלאה בהדרגה של חיובי ארנונה למסחר במרכזי הקניות ולהשוות אותם לאזור המע"ר, במסגרת תוכנית רב שנתית שתיפרס למשך 5 שנים, וגם כאן הוצגה הטבלה המפורטת (נספח ב לתשובת העירייה לתגובת המבקשת לבקשה לסילוק על הסף; עוד הפנתה העירייה להודעה שנכללה ב"חשבון הפרשי ארנונה לשנת 2024", ושלפיה "התקבל רק בימים אלו אישור משרד הפנים, ועל כן אנו נאלצים, ... לגבות את התוספת שאושרה עבור כל שנת 2024" (נספח ג לתשובת העירייה לתגובת המבקש לבקשה לסילוק על הסף). על כן, לטענת העירייה, היא גבתה ארנונה בהתאם לאישור שרים שניתן לה על פי דין, ועל כן אין בענייננו כל גבייה ביתר, וממילא אף אין כל עילת תביעה כנדרש על פי הדין.  5.סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא סעד חריג שיש לעשות בו שימוש במשורה. ככלל, טענות סף נגד אישור התובענה צריכות להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור עצמה, ולא בגדרה של בקשת סילוק נפרדת (רע"א 7787/21 UBS AG נ' גרטלר ‏(‏6.4.2022‏)‏‏).  החריג לכלל מתקיים כאשר ברור כי מדובר בבקשת סרק, בבקשה שאינה עומדת בתנאים המקדמיים להליך ייצוגי, או כאשר מועלית טענת הגנה שבה ניתן להכריע בפשטות וביעילות, ואשר אם תתקבל, תשמוט את הקרקע תחת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.  בענייננו, סבורני, כי לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה, כי בקשת האישור חסרת כל יסוד –  ראשית, המבקשת הציגה תשתית עובדתית וכלכלית המבססת לכאורה עילת תביעה אישית ממשית. היא הראתה כי היא מחזיקה בנכס שחויב בארנונה בשנת 2025, והציגה נזק קונקרטי בסך של 3,110.02 ש"ח שנגבו לכאורה ביתר ובניגוד לצו הארנונה לשנת 2025. טענות אלה נתמכות בחוות דעתו המקצועית של הכלכלן מר זיסקין. סבורני כי די בכך כדי לשלול את סיווג הבקשה כ"בקשת סרק". שנית, גם אם נניח, כטענת ההגנה של העירייה, שניתן להכיר באישור השרים שניתן לה ככזה המתייחס גם להעלאה רב-שנתית מדורגת, וכי ענייננו שונה מעניין אלמוג שעליו נסמכת המבקשת, הרי שטענת הגנה זו אינה מסיימת את הבירור המשפטי. זאת, נוכח הפער הנטען בין התעריף המופיע בצו הארנונה לשנת 2025 לבין התעריף הגבוה יותר שגובה המערכת בפועל, הטעון בחינה ובירור. יוזכרו בהקשר זה דברי בית המשפט העליון הנכבד בעניין אלמוג (עע"מ 5767/12), "וממילא לא יכול להיות תוקף אלא למה שפורסם... לא ניתן לקרוא אל תוך הצו את מה שאין בו... שיעורי גביית הארנונה צריכים להיות שקופים, ברורים וידועים, וכמובן שהעירייה אינה רשאית לפעול 'במחשכים' תוך גביית תעריפים בניגוד לאמור בצו הארנונה, כך ש'מי שצריך לדעת – יודע'" (שם, פסקאות 41-42). תשובה העירייה, שלפיה עצם החלטת המועצה ואישור השרים ל"אזור א1" מספקים את דרישת ה"מפורשות", וכי פגם בפרסום צו הארנונה אינו מאיין את החלטת מועצת העיר – היא טענה המהווה פרשנות למצב הדברים העובדתי והמשפטי. הנטל להראות שמדובר אך בפגם טכני בלבד בפרסום הצו ושאכן הייתה החלטת מועצה כאמור – מוטל על הרשות, ואין די בטענה כללית כי נפלה טעות. המחלוקת בין הצדדים בדבר פרשנות אישור השרים, והיחס בינו לבין צו הארנונה המפורסם לשנת 2025 והחלטות מועצת העיר, מעלה סוגיות הצריכות בירור שאין מקומו בשלב מקדמי של בקשת הסילוק. כך לגבי העובדה כי צו הארנונה לשנת 2025 אינו כולל לכאורה עיגון מפורש להעלאה החריגה, לצד אמירותיו של ראש העיר כי "אין עלייה יזומה" בשנה זו; הסיבה לקביעתו של התעריף בצו הארנונה לשנת 2025, האם מדובר בטעות גרידא או בפגם מהותי היורד לשורש עקרון החוקיות והשקיפות; שאלת נפקותו המשפטית של מכתב ההבהרה, שניתן לאחר הגשת בקשת האישור, ואופן השפעתו על חוקיות הגבייה; האם בהודעות ששלחה העירייה לנישומים בשנת 2024 היה כדי לרפא את הפגם. כל אלה, מקומם במסגרת הדיון בבקשת האישור לגופה, או בהליך העיקרי, ולא בבקשת סילוק. משהציגה המבקשת תשתית לכאורית לקיומה של גבייה שלא כדין, השאלות שהועלו אינן מתאימות לסברתי להכרעת במסגרת בקשה מקדמית, ומצדיקות בירור משפטי ועובדתי מסודר במסגרת הדיון בבקשת האישור עצמה, ואין מקום לחסום את בירור בקשת האישור כבר בשלב מקדמי זה. 6.בקשת הסילוק נדחית אפוא, ובקשת האישור לתובענה הייצוגית תמשיך להתברר לגופה. העירייה תישא בהוצאות המבקשת בגין הבקשה, בסכום כולל של 7,500 ₪. 7.הצדדים ישלימו את כתבי טענותיהם: תשובה לבקשת האישור תוגש תוך 30 ימים, ותשובת המבקשת לתשובה תוגש תוך 30 ימים נוספים. נקבעת ישיבת קדם משפט ליום 30.11.26 בשעה 09.30.  ניתנה היום, י"ג אלול תשפ"ו, 26 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.