קידר נ' לטפוד בע"מ

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") וכן בקשה לדחיית תביעתה האישית של המבקשת וכמפורט להלן.

העובדות הצריכות לעניין

המבקשת הגישה תובענה ייצוגית ובקשה לאישורה נגד המשיבה, העוסקת ביבוא ושיווק של מיצים, בין השאר מיץ תפוחים ומיץ עגבניות.

עניינה של התובענה הייצוגית היא בטענת המבקשת כי המשיבה הטעתה את ציבור לקוחותיה בכך שלא סימנה את המוצרים אותם היא משווקת, בהתאם לתקן הישראלי הרלוונטי לגבי כל מוצר ומוצר.

באשר למוצר שכונה 'מיץ תפוחים', נטען כי הנתבעת לא סימנה את המוצר בהתאם לתקן ישראלי 52 (מיצי פירות ותרכיזיהם), במובן זה שהתקן עושה אבחנה בין תוצר מיץ המתקבל מסחיטה מכנית של הפרי, לבין תוצר של מיץ שהתקבל לאחר שיחזור רכז במי שתיה.

אי לכך, ובהתאם לאמור בתקן, קיימת חובה לסמן כחלק משם המוצר את עובדת היותו משוחזר מרכז הפרי.

עוד נטען כי בהתאם לתקן הגג 1145, קיימת חובה לסמן את שיעור הרכיבים המהותיים לאפיון המוצר, באחוזים ל-100 בהרכבו של המוצר.

באשר למוצר מיץ עגבניות, התקן המיוחד שחל על המוצר הינו תקן 357, גם שם קיימת אבחנה בין מיץ המתקבל על ידי סחיטת עגבניות טריות בין מיץ המתקבל על דרך שיחזור ומהילה במי השתיה, ובהתאם קיימת חובה לסמן את המוצר שהינו שחזורו של הרכז.

נוסף על כך, כאשר תוצר המיץ המוגמר הוא עירוב של מלח מוסף על המיץ, קיימת חובה לסמן את תוספת המלח כחלק משם המוצר, וכן את שיעור הנתרן, בהתאם לתקנות סימון תזונתי.

המבקשת טענה להטעיה צרכנית, לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), וכן איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת וחובת גילוי, בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, וכן עוולת הטעיה על פי פקודת הנזיקין.