ת"צ 6111-06-11 כץ גבע איצקוביץ קי ג'י איי בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו ואח'

בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית.

הרקע לבקשה

המבקשת הגישה נגד המשיבה (להלן: "העירייה") תביעה ובקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית.

ס' 4(א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם - 1980 (להלן: "חוק הריבית"), מאפשר לרשות מקומית לקבוע כי הארנונה השנתית תשולם בהסדר תשלומים ולא בתשלום שנתי.

העירייה קבעה במסגרת צווי הארנונה השנתיים שלה בשנים הרלוונטיות לבקשה, כי ניתן יהיה לשלם את הארנונה השנתית בתל אביב על-פי הסדר תשלומים בששה תשלומים דו-חודשיים ב-1 לכל חודש אי זוגי. כן נקבע כי היה והחיובים הללו לא ישולמו עד למועד שנקבע בהודעת החיוב, יישאו התשלומים הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הריבית, וזאת מתחילת החיוב הדו-חודשי.

עד שנת 2009 חישבה העירייה את חיובי הריבית על התשלומים בפיגור על בסיס חודשי. מאותו מועד ואילך, עם כניסתה של מערכת מיחשוב חדשה לעירייה, החלה העירייה לחשב את הריבית בפיגור על בסיס של ריבית יומית.

תמצית טענות הצדדים

בבקשה הנוכחית טענה המבקשת כי חישוב הריבית על-ידי העירייה על תשלומים בפיגור אינו חוקי משום שהעירייה רשאית לגבות פיגורים על בסיס חודשי, ולא על בסיס יומי.

המבקשת הפנתה לס' 2(א) לחוק הריבית קובע כי "תשלום חובה שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו ישולם בתוספת תשלומי פיגורים", ולסעיף 2(ב) לחוק הקובע –

"נקבע בחיקוק שתשלום החובה ישולם בתום תקופה קצובה והוא לא שולם תוך 30 ימים מהיום שבו נסתיימה אותה תקופה, ייחשב היום הראשון של התקופה כמועד החיוב בתשלום החובה האמור לצורך הוספת תשלומי פיגורים".

טענתה של המבקשת מבוססת בין היתר על ס' 1 לחוק הריבית המגדיר ריבית פיגורים כ"ריבית צמודה בשיעור של 0.75% לחודש, או בשיעור אחר כפי שקבעו שר הפנים ושר האוצר, ממועד החיוב בתשלום החוב ועד יום שילומו, בהוספה או בהפחתה של הפרשי הצמדה".