ת"צ 59054-10-15 רפפורט נ' הדקה התשעים בע"מ ואח'

1.המבקשת הגישה בקשה להסתלקות מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 כנגד המשיבה 2 בלבד (להלן בהתאמה: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור", "החוק").

2.בבקשת האישור שהוגשה כנגד המשיבה 2 ושתי המשיבות הנוספות טענה המבקשת כי סעיפי קיצור תקופת ההתיישנות הנכללים בהסכמי המשיבות עם לקוחותיהם חסרי תוקף, שכן אינם מנוסחים בחוזה נפרד כנדרש לפי סעיף 19 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, ובנוסף כי מדובר בסעיפים מקפחים בחוזים אחידים שיש לבטלם. הסעד העיקרי שהתבקש הוא ביטול סעיפי קיצור ההתיישנות.

3.בטרם הוגשה תגובת המשיבה 2, ומבלי למצות את טענותיה טענה המשיבה 2 שיש לדחות את בקשת האישור כנגדה שבירורה התייתר לאור החלפת נוסח התנאים הכלליים והגבלת האחריות על ידה בכללים חדשים שבהם לא מופיע סעיף קיצור תקופת ההתיישנות בגינו הוגשה בקשת האישור. הגם שהחלפת נוסח התנאים הכלליים בוצעה בפועל לאחר מועד הגשת בקשת האישור, המשיבה 2 החלה לפעול להחלפתם למעלה משנה וחצי לפני שהוגשה בקשת האישור, בנסיבות שפורטו בבקשת ההסתלקות. ממילא המשיבה 2 לא עשתה שימוש בטענת ההתיישנות לפי הנטען. המבקשת סבורה מאידך גיסא שהגשת בקשת האישור תרמה רבות להחלפת נוסח התנאים הכלליים הישנים ולביטול סעיפי קיצור ההתיישנות.

4.ב"כ המבקשת וב"כ המשיבה 2 באו בדברים והגיעו להסכמה מבלי צד מודה בטענות משנהו, שבקשת האישור תמחק ותביעתה האישית של המבקשת תדחה.

5.המבקשת והמשיבה הסכימו בנוסף שהמשיבה 2 תשלם למבקשת גמול בסך 4,000 ₪ ושכ"ט לב"כ בסך 11,000 ₪ בתוספת מע"מ.

6.המבקשת והמשיבה 2 מבקשות לאשר את ההסתלקות שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה.

7.לבקשה צורפו תצהיר המבקשת ובא הכוח המייצג לפיהם לא קיבלו ולא הובטחה למבקשת ובא כוחה כל טובת הנאה מהמשיבה או מכל גורם אחר בקשר להסתלקות.