ת"צ 58819-12-13 הולצמן נ' אלקטרה בע"מ

לפניי בקשה, על-פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

המבקש הוא מהנדס ובודק מוסמך למעליות, למכונות הרמה ולאביזרי הרמה. כמו-כן הוא משמש יושב-ראש אגודת המהנדסים – בודקים מוסמכים בישראל. את עבודות התחזוקה במעלית הבניין שבו הוא מתגורר, כמו 15,000 מעליות אחרות בארץ להערכתו, מבצעת המשיבה. על-פי הנטען בבקשת האישור, המשיבה נמנעת מהספקת שירות התחזוקה המונעת והתיקונים שהתחייבה לתת כפי שמחייבות אותה הוראות נוהל משנת 1988 של שירות הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה, מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד–1984. להשקפת המבקש, השירות לקוי ורשלני והמשיבה אינה מקצה די משאבים כדי להקפיד שהעבודות תיעשינה כראוי. בקבוצה ביקש לכלול

כל מי שהינו נציגות דיירים ו/או דייר ו/או בעלים ו/או שוכר ו/או מחזיק של דירה ו/או משרד ו/או מפעל וכדומה בבניין בישראל, בו מותקנת מעלית אחת לפחות, הרוכש/ים, בין בעצמו/ם ובין על ידי מי מטעמו/ם את שרות התחזוקה למעלית מחברת אלקטרה בע"מ [...] ו/או מי מטעמה.

(עמ' 1 לבקשת האישור, סעיף ב)

המשיבה, הוסיף המבקש, גם אינה עומדת בתנאי החוזה שנכרת בינה לבין ועד הבית או מי מלקוחותיה המוסדיים או האחרים. הוא סבור כי היא מטעה את הצרכנים הצורכים את השירות בעניינים מהותיים בעסקה ומנצלת את מצוקתם ואת בורותם, לפי סעיפים 2(א) ו-3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981. כן ייחס למשיבה את עילות התביעה של הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973 והפרת חובה חקוקה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בבקשה פירט המבקש את המחדלים שמצא במעלית המותקנת בביתו; מבדיקות אקראיות שערך ומשיחות עם עובדים של המשיבה (לבקשה צורף גם תצהיר של טכנאי שעבד בעבר בשירותה) הוא מסיק שמצב התחזוקה בכלל המעליות שהמשיבה מספקת להן שירות הוא דומה. חישוב הנזק מתבסס על הערכה כי המשיבה מעניקה ללקוחותיה כולם אך 25 אחוזים לכל היותר מהשירות שתמורתו הם משלמים לה.

המשיבה השיבה לבקשה כי קיים שוני מהותי וגדול בין החברים בקבוצה וגם בין חוזי השירות שלפיהם היא מעניקה את שירותיה ללקוחות: החוזה בבית המגורים של המבקש, למשל, נכרת בשעתו עם חברה אחרת שאותה רכשה המשיבה לימים. לעתים המתקשרת עם המשיבה היא חברת ניהול מקצועית, ובמקרה אחר לדוגמה אפשר שבאותו בניין יימצאו צרכנים ועוסקים זה בצד זה. הואיל וכך בלתי אפשרי להגדיר קבוצה אחידה שתביעתה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית – עוסקים אינם יכולים בכל מקרה להיות חלק מהקבוצה, ולנוסחי החוזים, אפילו אלה שהמשיבה צד להם, וריאציות מווריאציות שונות, כמו התחייבות להספקת חלפים ודרישות ספציפיות של הלקוח.

המשיבה המשיכה וטענה כי אין לכמת את הנזק המשוער כשיעור נגזר ממחיר השירות, שכן גם הנזק, אם בכלל נגרם, משתנה מלקוח ללקוח. הערכה של 75% ממחיר השירות קלוטה מהאוויר ובוודאי אינה יכולה להיחשב מכנה משותף לכלל לקוחות המשיבה ברחבי ישראל. הסתמכות עליה תחייב לבדוק כל התקשרות והתקשרות ולברר אילו מסעיפיה הופרו, מה היקף ההפרה, בכמה כסף מדובר וכיוצא באלה גורמים. אני מסכימה עם עמדת המשיבה שלפיה שאלות פורטניות אלה מביאות למסקנה שהתובענה הייצוגית אינה הדרך ההוגנת והיעילה לבירור המחלוקת. אוסיף ואציין כי הצגת תצלומים של מעליות ושל החלקים המרכיבים אותן אין בה ולא כלום כדי לאשש את הטענה שתחזוקתם כושלת, כל עוד לא התלוותה אליהם חוות דעת מומחה שתפרש את משמעות התמונות. העובדה שהמבקש עצמו הוא מהנדס ובודק מעליות אינה מרפאה את הפגם.

די באמור לעיל ואיני רואה צורך לדון לעומק ביתר הסוגיות שעוררה המשיבה, כגון טענתה כי בדיקותיו של המבקש היו שטחיות מאוד; כי בשירות שהיא נותנת אין רבב והוא נתון לביקורות; כי המעליות נבדקות על-פי חוק בידי בודקים חיצוניים בלתי תלויים מטעם משרד הכלכלה, אשר המבקש נמנה עמם; כי בתוקף תפקידו זה בדק ואישר משך שנים מעליות שהיא הופקדה על תחזוקתן; וכי הוא שבחר מטעם ועד הבית להאריך את תוקף חוזה השירות עמה למרות הליקויים שלהם הוא טוען.

בַקדם-משפט הראשון, לאחר שלובנו השאלות שבמחלוקת והבעייתיות שבניהול ההליך כתובענה ייצוגית, ביקש המבקש להגיש בקשת הסתלקות מן הבקשה לאישור ללא צו להוצאות, והיא הבקשה דנן. המשיבה עומדת על פסיקת הוצאות לטובתה הואיל ובקשת האישור, שבצירוף הנספחים לה החזיקה עמודים רבים, אילצה אותה להשקיע שעות עבודה רבות בהתמודדות עם שלל הטענות. היא שבה וטוענת כי אין מקום לנהל את תביעת המבקש כתובענה ייצוגית וכי המבקש לא ביסס די הצורך את הנחתו הגורפת ש-75 אחוזים מהשירות שהתחייבה לו המשיבה בכל חוזה בשבע השנים האחרונות לא קוימו. כמו-כן התבקש בית המשפט לדחות את תביעתו האישית של המבקש, כדי למנוע ממנו להגיש אחרת תחתיה.

מכיוון שהמבקש הצביע לכאורה על בעיה הנוגעת למספר מסוים של מקרים שבהם ניתן שירות לקוי, הייתי פוטרת אותו מתשלום הוצאות המשיבה הגם שלא דילג מעל המשוכות שחוק תובענות ייצוגיות מעמיד בדרכו. ואולם מאחר שהצהיר כי הוא שוקל להגיש תובענות אחרות, ובכללן בקשה לאשר תובענה ייצוגית נכונה לגישתו, אני מורה כדלקמן: בקשת ההסתלקות מתקבלת ותביעתו האישית של המבקש נמחקת. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות המשפט, וכן ישלם לה שכר טרחת עורך-דין בסך 15,000ש"ח בצירוף מס ערך מוסף, ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. לפי שפסק-הדין הזה אינו בבחינת מעשה בית דין וכדי שלא להכביד את נטל ההוצאות, הצדדים פטורים בזה מהחובה לפרסם את דבר ההסתלקות ברבים.