ת"צ 58295-07-14 רוזנפלד נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ואח'

אישור הסדר פשרה (חלקי) בתובענה ייצוגית

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניינה של המשיבה 2 בלבד. התובענה עוסקת בטענת המבקשים כי המשיבות, שתי רשתות סופרמרקטים, נוהגות לחייב את לקוחותיהן אשר רוכשים מוצרי מזון בתפזורת (דוגמת בשר, גבינות, נקניקים ומאפים) במחיר כולל, ללא ניכוי משקל האריזה כמתחייב על פי הדין. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה בעניין המשיבה 2 תוקף של פסק דין.

א. ההליך בעניינה של רשת מחסני השוק

1. ביום 30.7.2014 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה כייצוגית נגד המשיבות 1 (להלן: "רשת ויקטורי") ו- 2 (להלן: "רשת מחסני השוק"). בבקשת האישור נטען כי המשיבות מוכרות בסניפיהן מוצרי מזון אשר נמכרים בתפזורת, שנארזים במקום בתוך אריזות קשיחות בגדלים ובמשקלים שונים, מבלי להפחית טרם התשלום את משקל האריזות הללו מהמשקל של המוצר לתשלום.

2. בבקשת האישור פירט המבקש מספר רכישות שביצע בסניפי המשיבות, אשר במהלכן לא הופחת משקל האריזה על ידי המוכר בסניף, בניגוד להוראות הדין. לפיכך, פנה המבקש למעבדה במטרה לשקול את האריזות שבהן נשקלו המוצרים שנמכרו לו ברכישות אלו. דו"ח המעבדה, אשר צורף לבקשת האישור העלה כי משקל האריזות שנבדקו נע בין 8.5 גרם ל-53 גרם. נזקו האישי של המבקש הועמד ביחס לרשת ויקטורי על סך של 100 ש"ח ואילו ביחס לרשת מחסני השוק על סך של 75 ש"ח. הנזק לקבוצה הוערך על ידי המבקש על סך של 22.3 מיליון ש"ח ביחס לרשת ויקטורי ועל סך של 11.3 מיליון ש"ח ביחס לרשת מחסני השוק.

3. ביום 15.12.2014 הגישה רשת מחסני השוק את תשובתה לבקשת האישור. במסגרת כתב התשובה טענה רשת מחסני השוק כי ככל שהיתה הפרה היא הייתה נקודתית ובניגוד להנחיות אשר ניתנו לעובדי הרשת. כמו כן ציינה רשת מחסני השוק כי היא פועלת על מנת לרכוש משקלים חכמים וכי משקלים חכמים אלו כבר הוצבו במרבית סניפה על מנת למנוע טעויות אנוש של עובדים. בנוסף נטען כי לחברי הקבוצה כלל לא נגרם נזק וכי התובענה אינה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית. ביום 13.1.2015 הוגשה תגובת המבקשים לתשובות המשיבות וביום 18.1.2015 התקיים דיון קדם משפט ראשון בתיק. השלמת תשובה מטעם רשת מחסני השוק הוגשה ביום 9.2.2015 והתייחסות מטעם המבקש הוגשה ביום 26.2.2015. דיון חקירת מצהירים התקיים ביום 7.9.2015 בסיומו המליץ בית המשפט לצדדים לבחון אפשרויות של פשרה. ביום 20.10.2015 התקיים דיון נוסף בתיק במסגרתו הציע בית המשפט לצדדים להגיע לפשרה בהתאם להערות שעלו בדיון.

4. ביום 30.12.2015 הגישו רשת מחסני השוק והמבקש בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה", ו-"הסדר הפשרה בעניין מחסני השוק", בהתאמה). ביום 25.1.2016 הורתי לפעול ביחס לבקשה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, דהיינו, על פרסומה לציבור להתייחסויות ועל העברתה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה ולרשות להגנת הצרכן.

5. למען הסדר הטוב יודגש שוב כי הבקשה מתייחסת לתובענה נגד רשת מחסני השוק בלבד.

6. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות פרישה מהסדר הפשרה בעניין רשת מחסני השוק, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 13.4.2016. עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד נירה משרקי הוגשה ביום 11.7.2015. במסגרת הודעתה, ציינה ב"כ היועמ"ש כי לא מצאה מקום להתנגד להסדר הפשרה. עם זאת, ראתה לנכון ב"כ היועמ"ש לציין את העניינים הבאים: כי על רשת מחסני השוק "חובת העוסק היא לא לגבות תשלום בגין האריזה, ואין זו אחריות הצרכן להזכיר זאת לעובדי המשיבה. לכן, לעמדתנו, על המשיבה להציע התחייבות ואמצעים על מנת למנות תקלות בעת שקילת המוצרים, ועל מנת להבטיח שקלית מוצרים ללא אריזתם". עם זאת לא פירטה ב"כ היועמ"ש מהם האמצעים המוצעים לצורך כך. כמו כן ציינה ב"כ היועמ"ש כי "קיים פער גדול מאד בין הנזק שטוען לו המבקש ובין סכום הפיצוי המוצע בדרך של תרומה". התייחסות מחסני השוק לעמדת היועמ"ש הוגשה ביום 21.7.2016.

   ב. עיקרי הסדר הפשרה בעניין רשת מחסני השוק