מינצר ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

עילת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה היא תשלומי יתר ששלמו המבקשים (להלן גם "מינצר") בדמות פרמיה לביטוח מבנה שרכשו מאת המשיב ("הבנק") בעת שקיבלו הלוואה לרכישת דירה חדשה.

לטענת המבקשים, ערך המבנה חושב למעלה מערכו האמיתי בשל שיטת חישוב לא נכונה שלקחה בחשבון גם את מרכיב הקרקע. בתביעה המתוקנת הוסיפו המבקשים כי הבנק גבה עמלה שנגזרת מגובה פרמיית הביטוח, וכי הגורמים המבטחים שייכים לקבוצה אליה משתייך הבנק ומכאן נובע האינטרס המובהק להגדיל את סכום הביטוח.

רקע

1. בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית הוגשה עוד ביום 21.6.2000 (ת"א (מחוזי ת"א) 2068/00). עיקרה טענת המבקשים שהבנק המשיב גבה מהם פרמיה עודפת לצורך ביטוח הנכס הממושכן. ביום 3.12.2000 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה נתמכה בחוות דעת השמאי ירמיהו אלוני ז"ל, שנפטר מספר שנים לאחר הגשת בקשת האישור ("חוות דעת אלוני").

   הבקשה הועברה לדיון בבית משפט זה סמוך להקמתו, בחודש אוגוסט 2007.

    

2. בקשה אחרת לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה עמלות שגבו בנקים, בהם הבנק המשיב כאן בגין ביטוח נכס כבטוחה למתן הלוואה, נדונה עוד קודם לכן לפני כב' השופטת ד"ר ד' פלפל בת"א (מחוזי ת"א) 970/97 (להלן: "רוזין"). בהחלטתה קבעה השופטת פלפל כי התביעה אינה ראויה להידון כתביעה ייצוגית אלא כתביעת קבוצה על פי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. שני הצדדים ערערו על קביעה זו . לאחר מכן התנהל הליך גישור בין הצדדים עד שהגיעו להסכם פשרה, כפי שיתואר להלן.

    

    

3. ביום 14.12.2000 הגיש הבנק בקשה לעיכוב הליכים בבקשת האישור הנוכחית, נוכח החלטות שיפוטיות שהתקבלו בתביעת רוזין, שהשליכו גם על עניין מינצר, לטענת הבנק. ענין מינצר נדון לפני כב' השופטת ה' שטיין ז"ל, שקבעה בהחלטה מיום 21.3.2001, כי הסוגיה העומדת לדיון בשתי התביעות אותה סוגיה מהותית היא; כי הקבוצה בבקשת מינצר כלולה בקבוצה אשר ערעוריה תלויים ועומדים במסגרת ערעור על החלטת הש' פלפל בעניין רוזין; וכי הסעד המבוקש בבקשת מינצר דומה לסעד המבוקש בבקשת רוזין – ועל כן הורתה על עיכוב הדיון מפאת ההליך התלוי ועומד בעניין רוזין.