גורודיש נ' בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, בין המבקש, מר רועי גורודיש (להלן: "המבקש") לבין המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "המשיב"). עניינה של התובענה בטענת המבקש כי הבנק מעכב שלא כדין כספי מט"ח המתקבלים בחשבונות לקוחותיו, וזאת בניגוד להסכם עמם. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע – טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים

1. ביום 24.11.2015 הגיש המבקש, באמצעות בא הכוח המייצג, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד הבנק (להלן: "בקשת האישור"), לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006: "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

2. כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענת המבקש כי הבנק מעכב שלא כדין כספי מט"ח המתקבלים בעבור לקוחותיו, למשך יומיים לפחות ולעיתים יותר, וזאת בניגוד להסכם הבנק עם לקוחותיו.

3. ביום 6.6.2016 הגיש הבנק את תגובתו לבקשת האישור, במסגרתה דחה את כל טענות המבקש. בתשובתו הדגיש הבנק כי עיכוב הכספים הינו עמלה שגבייתה מותרת על פי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008 (להלן: "כללי הבנקאות") ובהתאם לתעריפון העמלות של הבנק. זאת, כאשר העמלה בגין העברות מט"ח מכונה "ימי ערך", ובמסגרתה פעולות מסוימות במט"ח מבוצעות בעיכוב של מספר ימי עסקים מיום קבלת הכספים, כאשר עצם העיכוב הוא בבחינת עמלה. עוד נטען (בין היתר) כי רובם הכמעט מוחלט של העיכובים מעבר לימי הערך הקבועים בתעריפון הם עיכובים שהם מחויבי המציאות נוכח הוראות רגולטוריות של בנק ישראל, החלות על העברות מט"ח. ביום 7.7.2016 הגיש המבקש תגובה לתשובה לבקשת האישור, במסגרתה דחה את טענות הבנק.

4. ויובהר: התוספת הראשונה לכללי הבנקאות כוללת פירוט של תעריפון העמלות המלא, במסגרתו (תחת חלק 5, שכותרתו: "מטבע חוץ"), כלולה הוראת סעיף 5(11) לתעריפון המלא המורה כך: "ימי ערך – לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון". בהתאם, בדיון קדם משפט שנערך ביום 13.7.2016, הביע בית המשפט בפני הצדדים את עמדתו לפיה מלשון הוראת חלק 5(1) לתעריפון המלא, עולה כי ימי ערך הם בגדר עמלה, אשר הבנק רשאי לגבותה (וזאת מבלי להביע עמדה בשאלה האם בפועל עוכבו על ידי הבנק כספי מט"ח לתקופת זמן שהיא כדין או לא).

5. בהמשך, פנו הצדים להידברות, וביום 15.3.2017 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה). ביום 22.3.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסום הסדר הפשרה והבקשה לאישורו להתייחסויות הציבור ועל העברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה והמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

6. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 4.7.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה (להלן: "דיון האישור"). בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוד גוטמן (להלן: "ב"כ היועמ"ש") הגיש את עמדתו ביחס להסדר הפשרה ביום 21.5.2017, ונכח בדיון האישור. הוא הודיע כי אינו מתנגד להסדר, תוך ציון מספר הבהרות, אליהן אתייחס להלן.

   ב. עיקרי הסדר הפשרה