ת"צ 52959-02-12 שרוני נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ

לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.

1.המשיבה מייצרת ומשווקת בישראל את המשקאות המוגזים הידועים בשם ,קוקה-קולה', ,ספרייט' ו,פאנטה' (להלן: המשקאות) בבקבוקי זכוכית, פלסטיק וכן בפחיות. במסגרת בקשת האישור נטען כי הפחיות שבהן משווקים המשקאות עשויות מאלומיניום או סגסוגת אלומיניום וכי המשיבה אינה מגלה לציבור לקוחותיה כי המשקה המצוי בפחית, שהוא חומצי, גורם לתהליך כימי שכתוצאה ממנו נספחות לתוך המשקה מתכות כגון: אלומיניום, בדיל וסטרונציום (להלן: המתכות). לגישת המבקש, בהימצאות אלומיניום בפחיות המשקאות מפרה המשיבה את הוראות תקן ישראלי – ת"י 1071 – משקאות לא-כוהליים (נספח א לבקשה) (להלן: התקן), שמפנה לעניין רכיב המים במשקה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה), התשל"ד–1974 (להלן: תקנות 74') וכפי שתקנות אלו תתוקנה, הכול לטענת המבקש.

המבקש מבסס את התביעה שאישורה נתבקש על העילה של הפרת חובות חקוקות הקבועות בתקן ובתקנות 74' שאליו מפנה התקן. כמו-כן נטען בבקשה כי אי-גילוי הימצאותן של המתכות בפחיות מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן). הימצאות המתכות בפחיות, כך טוען המבקש, עלולה להזיק לבריאות אדם ששתה מהן. במסגרת התובענה שאישורה נתבקש הוא עותר לנזק לא-ממוני שאונה לו ולחברי הקבוצה בדמות פגיעה באוטונומיה של הרצון.

2.המשיבה השיבה כי אין כל הוראת דין האוסרת על הימצאות המתכות במשקאות. בסיכומיה התמקדה באלומיניום שכן טענה כי המבקש זנח בסיכומיו את טענותיו ביחס למתכות סטרונציום ובדיל. אכן יצוין כי בסיכומיו זנח המבקש טענותיו באשר לסטרונציום והתמקד באלומיניום. אמנם גם הבדיל מוזכר בסיכומים כחומר שממנו עשויה הפחית ושבמהלך שהיית המשקה בה זולג חומר זה אל תוך המשקה, אך קיומו נזנח במסגרת הדיון בעילות התביעה. עוד טוענת המשיבה כי המבקש לא הוכיח קיומו של תהליך כימי שבעטיו מאכלות החומצות שבמשקה את הפחיות וגורמות לספיחת מתכות אל תוך המשקאות. להשקפתה, בבדיקות המעבדה שנערכו מטעמה, ריכוז האלומיניום שנמצא במשקאות שבפחיות הוא מזערי ונמוך ,,בעשרות מונים'' מהצריכה היומית הממוצעת של האוכלוסייה הכללית ממוצרי מזון אחרים, ומכל מקום אין בו כדי לפגוע בבריאות מי שצרכו את המשקאות שבפחית.

יצוין כבר עתה כי המשיבה מבקשת להסתמך גם על עמדת משרד הבריאות שהוגשה בתיק בית המשפט, כפי שעוד יפורט.

3.על-פי חוק תובענות ייצוגיות, סעיף 8(א) שבו, רשאי בית המשפט לאשר תובענה כייצוגית בהתקיימם של התנאים המצטברים המפורטים להלן:

,,(1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על ההחלטה בענין זה;

(4)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.''